בנימין אליהו גורודצקי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־02:51, 30 באוקטובר 2025

הרב בנימין אליהו גורודצקי, (כסלו תרס"ח - ה' באב תשנ"ה) כיהן כבא כוח אדמו"ר הריי"צ והרבי לצרפת, ארץ הקודש ולצפון אפריקה במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על ידי הרבי שמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"^[1] על מדינות יבשת אירופה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבוברויסק שבבלארוס בחודש כסלו תרס"ח, לרב מרדכי לייב גורודצקי בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנות המהפכה הקומוניסטית. למד בבית מדרש לרבנים בנעוועל, שם הוסמך לרבנות.

בחורף תרפ"ו, בא בקשרי שידוכים עם בתו של המשפיע הרב שמואל לויטין. ובאותה שנה בהוראת אדמו"ר הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר קייב.

חתונתו התקיימה בי' בסיוון תרפ"ז בעיר נוול.

בשנת תרצ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים קורסק.

כשאדמו"ר הריי"צ שהה במעון קיץ ליד לנינגרד, ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.

מפעולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גורודצקי יושב משמאל הנשיא שז"ר (מרכז)

הרביץ תורה והקים ישיבות וחדרים ברוסיה הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.

בקיץ תש"ו ,המבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, אמר בשם הרבי הריי"ץ שלא לעזוב את רוסי'ה, ובגללו כמה משפחות נשארו ברוסי' עשרות שנים וזכרו לו את זה כל ימי חייהם. והגיע לפריז, שם החל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי. לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם הג'וינט, שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות חב"דית. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ברוסיה הקומוניסטית, והיה נוהג לשלוח לאדמו"ר הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. אדמו"ר הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט בפריז ובברלין. וכאשר יצא מרוסיה ונפגש עם מנהלי הג'וינט בצרפת, הללו "הכירוהו" באמצעות הדו"חות ששלח בתקופת מגוריו ברוסיה.

כיהן כיו"ר לשכת ליובאוויטש האירופאית, ובא כח רבותינו. היה מעורב בהקמת מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים בארץ הקודש, אירופה, מרוקו ותוניס ובהם: מוסדות "אהלי יוסף יצחק", סניפים של ישיבות תומכי תמימים, בית שרה, בית רבקה, ובתי הספר למלאכה והשכונה החב"דית נחלת הר חב"ד.

במקביל לתפקידיו המרכזיים כיו"ר הלשכה ובא כוח רבותינו, כיהן גם כחבר מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ו"ועד הפועל" של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

נפטר בה' במנחם אב תשנ"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב שלום דובער גורודצקי - מילא את מקומו בלשכת ליובאוויטש האירופאית.
חתנו, הרב שמעון אהרן סימפסון (קראון הייטס).
חתנו, הרב בן ציון בנימין אלטהויז.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפתלי צבי גוטליב, 60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם, הוצאת "אגודת אנשי קיוב".

הספר תורגם לשפות אידיש, אנגלית, עברית, צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. בפרק "המקשר" ופעילות הרב גורודצקי שזורה לכל אורך הספר.

מנחם כהנא, ‏האיש שלי, שבועון בית משיח, גיליון 1470 עמוד 30 (תשפ"ה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא כח - חלק א' • חלק ב', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו
[1], לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח'
שניאור ברגר, סוד כוחו של הרב גורודצקי, בתוך שבועון בית משיח פרשת ויחי תשע"ז

האו"ם החסידי

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ ראו בהרחבה בערך האו"ם החסידי.

[1] ראו בהרחבה בערך האו"ם החסידי.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:גורודצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גורודצקי בחדר הרבי]]
+[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]
-הרב '''בנימין אליהו גרודצקי''' כיהן כבא כוח מרכזי וכ[[שליח]] הראשי של [[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון אפריקה.
+הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]) כיהן כבא כוח [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על ידי הרבי [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו"ם החסידי]].}} על מדינות יבשת [[אירופה]].
-הרב גרודצקי כיהן גם כחבר [[אגודת חסידי חב"ד]] וכיו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. חותנו הוא הרב [[שמואל לויטין]]. בנו הוא הרב [[שלום בער גורודצקי]] ממלא מקומו בראשות [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]
+נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה|בלארוס]] בחודש [[כסלו]] [[תרס"ח]], לרב מרדכי לייב גורודצקי בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+בחורף [[תרפ"ו]], בא בקשרי שידוכים עם בתו של המשפיע הרב [[שמואל לויטין]]. ובאותה שנה בהוראת אדמו"ר הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+חתונתו התקיימה ב[[י' בסיוון]] [[תרפ"ז]] בעיר [[נוול]].
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+כשאדמו"ר הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+== מפעולותיו ==
+[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורודצקי יושב משמאל הנשיא [[שז"ר]] (מרכז)]]
+הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+בקיץ [[תש"ו]] ,המבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], אמר בשם הרבי הריי"ץ שלא לעזוב את רוסי'ה, ובגללו כמה משפחות נשארו ברוסי' '''עשרות''' שנים וזכרו לו את זה כל ימי חייהם. והגיע ל[[פריז]], שם החל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי. לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות חב"דית. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לאדמו"ר הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. אדמו"ר הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[פריז]] וב[[ברלין]]. וכאשר יצא מרוסיה ונפגש עם מנהלי הג'וינט בצרפת, הללו "הכירוהו" באמצעות הדו"חות ששלח בתקופת מגוריו ברוסיה.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+כיהן כיו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובא כח רבותינו. היה מעורב בהקמת מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים ב[[ארץ הקודש]], [[אירופה]], [[מרוקו]] ו[[תוניסיה|תוניס]] ובהם: מוסדות "אהלי יוסף יצחק", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], בית רבקה, ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]] וה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+במקביל לתפקידיו המרכזיים כיו"ר הלשכה ובא כוח רבותינו, כיהן גם כחבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].
+נפטר ב[[ה' במנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], [[ניו יורק]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].
+==משפחתו==
+*בנו, הרב [[שלום דובער גורודצקי]] - מילא את מקומו ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
+*חתנו, הרב שמעון אהרן סימפסון ([[קראון הייטס]]).
+*חתנו, הרב [[בן ציון בנימין אלטהויז]].
+== לקריאה נוספת ==
+*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".
+:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. בפרק "המקשר" ופעילות הרב גורודצקי שזורה לכל אורך הספר.
+{{בית|מנחם כהנא|האיש שלי|1470|30|תשפ"ה}}
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/5f/Gorodetsky_-_BM_-_Marcheshvan_26%2C_5776.pdf בא כח - חלק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e317a1cd9ea7_1580300828.pdf חלק ב']''', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו {{PDF}}
+*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/903416065518.html]''', לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח' {{בית משיח}}
+*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/346804882651.html סוד כוחו של הרב גורודצקי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשע"ז
+{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
+[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]
+[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
+[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
+[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
+[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]
+[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
+[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
+[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
+[[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
+[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]