![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
גניה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "מסירות נפש " ב־"מסירות נפש " |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהיתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה. | נולדה ב[[לודז']]{{הערה|שהיתה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]].}} ב[[כ"ה אלול]] [[תר"ע]] להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם{{הערה|נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'.}} ונקראה בשם רגינה דבורה. | ||
בשנת [[תרצ"א]], למדה באוניברסיטה בברלין שם הכירה את בעלה לעתיד ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה יחד עמו לארץ, כשלצורך השגת המסמכים הדרושים להגירה התנדבה הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] | בשנת [[תרצ"א]], למדה באוניברסיטה בברלין שם הכירה את בעלה לעתיד ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ובשנת [[תרצ"ד]] עלתה יחד עמו לארץ, כשלצורך השגת המסמכים הדרושים להגירה התנדבה הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}. | ||
בהגיעם ל[[ארץ ישראל]], התיישבו ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב. | בהגיעם ל[[ארץ ישראל]], התיישבו ב[[תל אביב]], שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב. | ||
גרסה מ־07:08, 17 ביוני 2016
מרת גניה (רגינה דבורה) שניאורסון (מילגרום), הייתה רעייתו של רבי ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי.
תולדות חיים
נולדה בלודז'[1] בכ"ה אלול תר"ע להוריה ר' הירש מאיר ושרה מילגרם[2] ונקראה בשם רגינה דבורה.
בשנת תרצ"א, למדה באוניברסיטה בברלין שם הכירה את בעלה לעתיד ר' ישראל אריה לייב שניאורסון ובשנת תרצ"ד עלתה יחד עמו לארץ, כשלצורך השגת המסמכים הדרושים להגירה התנדבה הרבנית חיה מושקא שניאורסון במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאציתבנית:הערת שוליים.
בהגיעם לארץ ישראל, התיישבו בתל אביב, שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאו הזוג שניאורסון-רויטמן.
בהמשך נסעו יחד לאנגליה, ולאחר פטירת בעלה בי"ג אייר תשי"ב חזרה לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.
נפטרה בכ"א טבת תשנ"ז, ונטמנה בבית העלמין בצפת, שם גם נטמן בעלה.
לאחר פטירתה, ביקשה בתה מרת דליה רויטמן לרב מנחם מענדל גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתהתבנית:הערת שוליים.
משפחתה
- בתה, מרת דליה רויטמן