לדלג לתוכן

נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "www.chabad.info/index.php" ב־"www.old2.ih.chabad.info/index.php"
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם "
שורה 3: שורה 3:
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי ('''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו). נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי ('''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו). נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.


על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}.  
על פי [[הרמב"ם]] ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}.  


==זרמים עקריים בנצרות==
==זרמים עקריים בנצרות==

גרסה מ־22:40, 27 באפריל 2016



נצרות הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי (ימח שמו וזכרו). נוסדהתבנית:הערת שוליים בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.

על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה[1].

זרמים עקריים בנצרות

  • הכנסייה הרומית הקתולית.
  • הכנסייה הפרוטסטנטית.
  • הכנסייה האורתודוקסית.
  • הכנסייה הפרובסלבית.
  • הכנסייה הארמנית.

התייחסויות לנצרות

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דתתבנית:הערת שוליים. הרמב"םתבנית:הערת שוליים מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זהתבנית:הערת שוליים.

בדברי הרבי

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמראתבנית:הערת שוליים, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"תבנית:הערת שוליים.

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דרור פיקסלר וגיל נדל, האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?, תחומין כ"ב תשס"ב 68-78