![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בצלאל זולטי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}. | בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערת שוליים|שמן ששון מחבריך.}}. | ||
בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות | בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים. | ||
נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ג]]. | נפטר בל' [[חשוון]] [[תשמ"ג]]. | ||
גרסה מ־00:50, 21 בספטמבר 2016
הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (תר"פ - תשמ"ג) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. אהד והעריץ מאוד את הרבי.
בשנת תשט"ז תבע חנוך הענדל הבלין את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".
בשנת תשל"ב ביקר אצל הרבי. באותה שנה שלח לרבי מכתב ברכה לרגל הכנסו לשנת השבעיםתבנית:הערת שוליים. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכךתבנית:הערת שוליים.
בשנת תשל"ח נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, לצד הרב הספרדי שלום משאש. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים.
- ספרו משנת יעב"ץ - יצא לאור בשלושה כרכים.
קישורים חיצונים
- קובץ ישורון, דברי תורה מהרב
הערות שוליים