![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תלמוד ירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף
ערך ראשוני |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תלמוד ירושלמי''' הוא ה[[תלמוד]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן | '''תלמוד ירושלמי''' הוא ה[[תלמוד]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ובו ביאורי ה[[משנה]] כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]]. | ||
==תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי== | ==תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי== | ||
מבואר בדברי חז"ל כי תלמוד ירושלמי עניינו גבוה יותר מ[[תלמוד בבלי]], ולכן נאמר על רבי זעירא שהתענה | מבואר בדברי חז"ל כי תלמוד ירושלמי עניינו גבוה יותר מ[[תלמוד בבלי]], ולכן נאמר על רבי זעירא שהתענה מאה תעניות בכדי לשכוח את התלמוד-בבלי כדי שיוכל לקלוט את התלמוד הירושלמי. | ||
בעניין מעלתו של תלמוד ירושלמי נאמר שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל השכל והסברא המנגדו, וכן זולתו נוח לקבל שכל היפוכו, ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. מה שאין כן בבני בבל, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | בעניין מעלתו של תלמוד ירושלמי נאמר שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל השכל והסברא המנגדו, וכן זולתו נוח לקבל שכל היפוכו, ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. מה שאין כן בבני בבל, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע. | ||
חז"ל אמרו כי "במחשכים הושיבני" הוא [[תלמוד בבלי]]. שדווקא | חז"ל אמרו כי "במחשכים הושיבני" הוא [[תלמוד בבלי]]. שדווקא בתלמוד בבלי באים הביאורים בדרך של פלפול בהוויות [[אביי]] ו[[רבא]], מה שאין כן בתלמוד ירושלמי. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־15:27, 18 באוקטובר 2009
תלמוד ירושלמי הוא התלמוד שנכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי
מבואר בדברי חז"ל כי תלמוד ירושלמי עניינו גבוה יותר מתלמוד בבלי, ולכן נאמר על רבי זעירא שהתענה מאה תעניות בכדי לשכוח את התלמוד-בבלי כדי שיוכל לקלוט את התלמוד הירושלמי.
בעניין מעלתו של תלמוד ירושלמי נאמר שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל השכל והסברא המנגדו, וכן זולתו נוח לקבל שכל היפוכו, ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. מה שאין כן בבני בבל, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
חז"ל אמרו כי "במחשכים הושיבני" הוא תלמוד בבלי. שדווקא בתלמוד בבלי באים הביאורים בדרך של פלפול בהוויות אביי ורבא, מה שאין כן בתלמוד ירושלמי.