לדלג לתוכן

כפל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}}.
כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|שם=ואתחנן}}.


==הקשר עם הגאולה==
==הקשר עם הגאולה==
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.


וכן זה מרומז{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה.
וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה.
 
הרבי מבאר{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} מה הקשר בין כפל לגאולה:
 
כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].
 
{{הערות שוליים|}}


הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מספרים]]
[[קטגוריה:מספרים]]

גרסה מ־00:10, 28 באוגוסט 2020

כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול[1].

הקשר עם הגאולה

"כפל" שייך ומורה על ענין הגאולה, כמובא במדרש[2] "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר[3]: לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר[4]: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר[5]: הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר[6]: פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר[7]: איש צמח שמו ותחתיו יצמח".

וכן זה מרומז[1] גם בלשון הכתוב[8]: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה.

הרבי מבאר[1] מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד לבלי גבול. ולכן ענין הכפל שייך לגאולה כי אז יתגלה אור אין סוף הבלי גבול.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך
  2. ^ ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)
  3. ^ בראשית י"ב א'
  4. ^ בראשית כ"ו ט"ז
  5. ^ בראשית ל"ב י"ב
  6. ^ שמות ג' ט"ז
  7. ^ זכריה ו י"ב
  8. ^ איוב י"א ו'