לדלג לתוכן

כפל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
שורה 4: שורה 4:
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.


וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה.
וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה{{הערה|מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני}}.


הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].
הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].

גרסה מ־01:07, 28 באוגוסט 2020

כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול[1].

הקשר עם הגאולה

"כפל" שייך ומורה על ענין הגאולה, כמובא במדרש[2] "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר[3]: לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר[4]: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר[5]: הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר[6]: פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר[7]: איש צמח שמו ותחתיו יצמח".

וכן זה מרומז[1] גם בלשון הכתוב[8]: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על התורה חדשה מאתי תצא הבלי גבולית שתהיה בגאולה[9].

הרבי מבאר[1] מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד לבלי גבול. ולכן ענין הכפל שייך לגאולה כי אז יתגלה אור אין סוף הבלי גבול.

עוד ביאור[10]: כפל הוא בחינת הבינה שהוא בחינת סובב כל עלמין, ששם אין אחיזה ויניקה לחיצונים, ובמילא זוהי בחינה של גאולה.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך
  2. ^ ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)
  3. ^ בראשית י"ב א'
  4. ^ בראשית כ"ו ט"ז
  5. ^ בראשית ל"ב י"ב
  6. ^ שמות ג' ט"ז
  7. ^ זכריה ו י"ב
  8. ^ איוב י"א ו'
  9. ^ מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני
  10. ^ תורת שמואל תרכ"ז לך לך יד