![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אליהו ליפסקר – הבדלי גרסאות
מ קישורים, הוספות קטנות, והוספה של שנות הכ"פים (לפי חישוב פשוט) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלי ליפס.png|200px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]] | [[קובץ:אלי ליפס.png|200px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]] | ||
'''אלי ליפסקר''' [[כ"א בסיון]] [[ת"ש]]- [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]] היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי. | '''אלי ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]]- [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, | נולד בעיר כותאיסי שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב ה[[שלוחי הרבי|שליח]] אריה זאב ומלכה ליפסקר, ב[[ט"ו בכסלו]] [[תש"ט]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה ב[[מעברה]] ב[[באר יעקב]], כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת ב[[לוד]], והיו מהמייסדים של קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] בלוד{{הערה|בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד}}. | ||
למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה. | למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף [[תשי"ז]] נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]], שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==קריירה== | ==קריירה== | ||
בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור | בשנת [[תש"כ]] בהיות בחור ב[[ישיבה]] ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל [[הרבי]], והוא הקים תזמורת של [[ילדים]] מתופפים שעברו מול הרבי ב[[תה | ||
בסוף שנות ה-כ"פים (60) הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה ב[[ניו יורק]], הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]], בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]], בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את ה[[ניגון]] [[פדה בשלום]] החבד"י ו[[הנרות הללו]] . | |||
במסגרת עבודתו הקליט את נוסח ה[[תפילה]] החב"די ל[[ימים הנוראים]], [[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]], ואת כל [[ספר הניגונים]]. | |||
בימים נוראים ליפסקר היה חזן ב[[770|בית הכנסת של הרבי]], שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה [[חזן]] [[בית כנסת|בבתי כנסת]] בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים, וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו [[ניח"ח]] ועוד. | |||
אלי ליפסקר [[נפטר]] לאחר מחלה קצרה בגיל 76. | |||
== דיסקוגרפיה חלקית == | == דיסקוגרפיה חלקית == | ||
* אליך ה' אקרא | * אליך ה' אקרא. | ||
* יבנה המקדש | * יבנה המקדש. | ||
* ניגונים חסידים אורגנלים 1 | * ניגונים חסידים אורגנלים 1. | ||
* ניגונים חסידים אורגנלים 2 | * ניגונים חסידים אורגנלים 2. | ||
* פרחי ציון, (שני דיסקים) | * פרחי ציון, (שני דיסקים). | ||
* הנרות הללו | * הנרות הללו. | ||
* נוסח התפילה לשבת | * נוסח התפילה לשבת. | ||
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור | * נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור. | ||
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל | * נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל. | ||
כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | ||
גרסה מ־11:31, 28 בינואר 2021
אלי ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש- כ' בשבט תשע"ז) היה חזן, מוזיקאי ומלחין חסידי, כונה על ידי הרבי "בעל המנגן שלי.
תולדות חיים
נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לאביו הרב השליח אריה זאב ומלכה ליפסקר, בט"ו בכסלו תש"ט עלה לישראל עם משפחתו. הוריו התיישבו בהתחלה במעברה בבאר יעקב, כעבור חודש עברו לבתים הנטושים ליד תחנת הרכבת בלוד, והיו מהמייסדים של קהילת חב"ד בלוד[1].
למד בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובישיבת תומכי תמימים בלוד, בחורף תשי"ז נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, שם התחיל ללמוד מוזיקה, אצל מורה ובהמשך בבית ספר למוזיקה.
בשנת תשכ"ג התחתן עם לאה בת משה בוקטמן, והתגורר בשכונת קראון הייטס.
בשנת תשל"ז הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף בקעמפ[2].
לליפסקר שני בנים ובת, אחיו בן ציון היה הרב של ערד.
קריירה
בשנת תש"כ בהיות בחור בישיבה ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי ב[[תה בסוף שנות ה-כ"פים (60) הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים' שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק, הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד, בין השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו" הוא היה הראשון שהקליט את הניגון פדה בשלום החבד"י והנרות הללו .
במסגרת עבודתו הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים, שבתות וחגים, ואת כל ספר הניגונים.
בימים נוראים ליפסקר היה חזן בבית הכנסת של הרבי, שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי", בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים, וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים כמו ניח"ח ועוד.
אלי ליפסקר נפטר לאחר מחלה קצרה בגיל 76.
דיסקוגרפיה חלקית
- אליך ה' אקרא.
- יבנה המקדש.
- ניגונים חסידים אורגנלים 1.
- ניגונים חסידים אורגנלים 2.
- פרחי ציון, (שני דיסקים).
- הנרות הללו.
- נוסח התפילה לשבת.
- נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור.
- נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל.
כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.
לקריאה נוספת
- חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז
קישורים חיצוניים
- שניאור חביב ואברהם רייניץ, הבעל מנגן של הרבי, שבועון בית משיח גיליון 1058, באתר beismoshiachmagazine.org
- חלק מהשירים של אלי ליפסקר באתר jewishmusic
- יאיר בורוכוב, "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר באתר col
- מירי שניאורסון, לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר ז"ל באתר חרדים 10
- שניאור חביב, גלו את הזדמנות חייכם, טור שהתפרסם בשבועון בית משיח ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ"ז בשבט ה'תשע"ז
- האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי", כ"ג בשבט ה'תשע"ז
- אלי ליפסקר מציג: תקליטור המקהלה המיתולוגית,
יום שני, י"ד שבט תשס"ח
הערות שוליים
- ↑ בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד
- ↑ 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז