לדלג לתוכן

ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
בנציון (שיחה | תרומות)
מ תקלדה, קישורים פנימיים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 3: שורה 3:


== הערבה ב[[תורת החסידות]] ==
== הערבה ב[[תורת החסידות]] ==
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.


== העבודה של הערבה בהושענא רבה ==
== העבודה של הערבה בהושענא רבה ==
 
מעלה זו מודגשת יותר ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש השנה]].
מעלה זו מודגשת יותר ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]].


== מקורות ==
== מקורות ==
[[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א']
[[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א']


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518309#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה הסוד של הערבה?]''' {{בית חבד}}
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518309#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה הסוד של הערבה?]''' {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה מ־13:51, 18 באפריל 2025

הרבי עם ארבעת המינים

ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".

הערבה בתורת החסידות

העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.

העבודה של הערבה בהושענא רבה

מעלה זו מודגשת יותר בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.

מקורות

הרבי, תורת מנחם תשט"ז, חלק א'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ויק"ר פ"ל, יב.
  2. ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.
  3. ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.
  4. תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.
  5. סוכה מד, א.
  6. פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.