לדלג לתוכן

ניגון ע"ג (אנה אלך) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
למעלה
שורה 12: שורה 12:


כשבגר ומונה על ידי הרבי ל[[משפיע]] בבית הספר למלאכה, נהג לנגן ניגון זה בתדירות גבוהה, והוא הפך לנפוץ יחד עם המילים.
כשבגר ומונה על ידי הרבי ל[[משפיע]] בבית הספר למלאכה, נהג לנגן ניגון זה בתדירות גבוהה, והוא הפך לנפוץ יחד עם המילים.
==מילות הניגון==
מילות הניגון לקוחות מפרק קל"ט בתהלים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם־אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ}}{{הערה|1=ראו ב[https://chabad.info/magazine/568478/ כתבה זו] שמציינים שצירף לניגון גם פסוקים מהמשך הפרק.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־18:44, 24 בדצמבר 2024

המונח "אנה אלך" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אנה אלך (פירושונים).

ניגון ע"ג - אנה אלך הוא לחן חב"די עתיק, שמופיע בספר הניגונים כחלק מקבוצת הניגונים לשבת ויום טוב, ואצל חסידים נהגו לנגן אותו גם בקצב איטי וגם בקצב מהיר יותר.

על הניגון הזה התאים הת' ישראל דוברוסקין בהיותו ילד את הפסוקים מהתהילים 'אנה אלך'.

אודות הניגון

ניגון זה רגילים לשיר בקצב מהיר ללא המילים, אך אצל החסידים הזקנים דוגמת ר' מענדל פוטרפס היה מורגל לשיר ניגון זה גם בקצב איטי.

בספר הניגונים מופיע הניגון ללא מילים, כחלק מקבוצת הניגונים לשבת ויום טוב.

בעיצומה של השואה, בשנת תש"א כאשר משפחת דוברוסקין ברחה לרומניה, התאים הילד הבכור ישראל דוברוסקין כשהוא בגיל 7 בלבד את הפסוקים מפרק קל"ט בתהלים.

כשבגר ומונה על ידי הרבי למשפיע בבית הספר למלאכה, נהג לנגן ניגון זה בתדירות גבוהה, והוא הפך לנפוץ יחד עם המילים.

קישורים חיצוניים



הערות שוליים