![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שירת משה (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) התבנית בעבודה הוצבה בשנת 2024 |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר '''שירת משה''' מגיש את תר"ך המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות ד[[עשרת הדברות]], חובר על ידי החסיד הנודע מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] '''ר' [[משה מייזליש]]'''. | |||
ספר '''שירת משה''' מגיש את תר"ך המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות ד[[עשרת הדברות]], חובר | |||
==על הספר== | ==על הספר== | ||
===הסיבה לכתיבתו=== | ===הסיבה לכתיבתו=== | ||
בהקדמת המחבר, כותב: {{ציטוטון|'''י'''דוע '''ה'''וא '''ו'''מפורסם '''ה'''תועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה{{הערה|וממשיך שם: {{ציטוטון|והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב{{הערה|וילך לא, יט.}}. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .}}, עיי"ש.}}}}, וממשיך ומאריך החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה | בהקדמת המחבר, כותב: {{ציטוטון|'''י'''דוע '''ה'''וא '''ו'''מפורסם '''ה'''תועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה{{הערה|וממשיך שם: {{ציטוטון|והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב{{הערה|וילך לא, יט.}}. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .}}, עיי"ש.}}}}, וממשיך ומאריך על החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה ושבעת המצוות מדרבנן על־פה, ומוסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו '''"כתר תורה"''', ומחבר נוסף בספרו '''"עדות ביעקב"''', ובספרים אלו בא האחד על סדר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, לכך, '''החידוש שבספר זה''', הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה" - שלענ"ד המחבר בנקל לזוכרם, בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לפעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כל כך. | ||
בנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בו מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"{{הערה|במהדורה הראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה השניה "פירוש".}} - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה. | |||
את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: {{ציטוטון|כ"ד איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי '''משה''' בהרבני הישיש '''מרדכי''' מייזלש יצו}}. | את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: {{ציטוטון|כ"ד איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי '''משה''' בהרבני הישיש '''מרדכי''' מייזלש יצו}}. | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
===הוצאתו=== | ===הוצאתו=== | ||
מהדורה ראשונה נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"{{הערה|מתוך דף השער למהדורה הראשונה.}}. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק. | מהדורה ראשונה נדפס בשנת [[תקמ"ח]] בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"{{הערה|מתוך דף השער למהדורה הראשונה.}}. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק. | ||
בהוצאה | בהוצאה השניה של הספר, באה אזהרת בית הדין צדק דירושלים, על איסור הדפסת הספר ללא אישור מנכדי המחבר השותפים המו"ל. אחר כך באה הקדמת המו"ל הנ"ל. | ||
==הוצאותיו== | ==הוצאותיו== | ||
גרסה מ־00:12, 16 ביוני 2025
ספר שירת משה מגיש את תר"ך המצוות בשיר וחרוזים, בראשי תיבות דעשרת הדברות, חובר על ידי החסיד הנודע מחסידי אדמו"ר הזקן ר' משה מייזליש.
על הספר
הסיבה לכתיבתו
בהקדמת המחבר, כותב: "ידוע הוא ומפורסם התועלת שמגיע לכל איש ישראל אשר ישים אל לבו לדעת על פה כל תרי"ג מצות התורה[2]", וממשיך ומאריך על החשיבות שבדבר זכירת וידיעת תרי"ג מצות התורה ושבעת המצוות מדרבנן על־פה, ומוסיף שכבר עשה כן ר' דוד ויטאל בספרו "כתר תורה", ומחבר נוסף בספרו "עדות ביעקב", ובספרים אלו בא האחד על סדר המצות שבתורה והשני כפי שמנה הרמב"ם את המצות בסמ"ק, וכן ספרים אלו נערכו מתוך קוצר זמן ולפעמים שלא יצאו החרוזים או ראשי התיבות דעשרת הדברות כדבעי, לכך, החידוש שבספר זה, הוא שנכתבו המצות על הסדר כפי שמביאם הרמב"ם ב"יד החזקה" - שלענ"ד המחבר בנקל לזוכרם, בבתים (ולא תיבה אחת לכל מצוה), ובראשי תיבות מסודרות על עשרת הדברות. ומוסיף, שכן עשה גם 'מו"ה יונתן' בספרו, אלא שבא בראש הבתים לפעמים כמה אלפא ביתות ואותיות שאינם שייכות כל כך.
בנוסף, הוסיף המחבר בחצי העמוד התחתון, קטע בו מופיע מקור מהרמב"ם ו"פירוש"[3] - שמביאו על מנת לציין מהיכן נלמדת מפסוקי התורה.
את ההקדמה חותם בבקשת מחילה על טעויות שאולי ונפלו, ומסיים: "כ"ד איש יהודי מקלי הדעת ואשר בעבודה מקצרים. אשר לא איש דברים. אנכי משה בהרבני הישיש מרדכי מייזלש יצו".
הוצאתו
מהדורה ראשונה נדפס בשנת תקמ"ח בהוצאת המחבר בשקלאוו, בבית הדפוס של הרב "ארי' לייב"[4]. בתחילתו באה הסכמה מוהר"ר יששכר בער - שהיה אב"ד דסלוצק.
בהוצאה השניה של הספר, באה אזהרת בית הדין צדק דירושלים, על איסור הדפסת הספר ללא אישור מנכדי המחבר השותפים המו"ל. אחר כך באה הקדמת המו"ל הנ"ל.
הוצאותיו
הספר יצא לאור בשלושה מהדורות:
- מהדורה ראשונה יצאה לאור בחיי המחבר בשנת תקמ"ח בבית הדפוס שבשקלאוו.
- מהדורה שני’ יצאה לאור בשנת תרס"ז בירושלים ע"י נכדי המחבר - ר' מאיר מייזליש ור' יעקב יוחנן פארמעט.
- מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"ב בכפר חב"ד לרגל שמחת הנישואין של ר' משה מייזליש - מצאצאי המחבר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מהדורתו הראשונה של הספר - תקמ"ח, שקלאוו באתר אוצר החכמה.
- מהדורתו השני' של הספר - תרס"ז, ירושלים באתר אוצר החכמה.
- מהדורתו השלישית של הספר - תשס"ב, כפר חב"ד באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ וילך לא, יט.
- ↑ וממשיך שם: "והוא מושכל. כי כראוי לעבד עכ"פ לדעת מצות אדונו ואזהורתיו על פה בכללות ותמיד יהגה בהם אח"כ לדעת פרטיהם ופרטי פרטיה' טעמיהם לעמוד בסודם. וכן כתוב[1]. ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ומקובל ג"כ מכמה גדולי חקרי לבו' ישראל ה"ה רבינו ישעי' בספרו של"ה משבח מאד להיודעי' על פה וכן מהרא"ה בס' החינוך בהקדמתו כתב זה"ל אך אמרתי ומי יתן ותהי מחשבתי נטרדת בזה כל הימי' . . וכמה גדולי ישראל העוסקים במנינם והעמידו דבריהם בלשון צח וקצר למען דעת כל עם הארץ חשבון המצות וענינם . .", עיי"ש.
- ↑ במהדורה הראשונה נכתב "פירש", ובמהדורה השניה "פירוש".
- ↑ מתוך דף השער למהדורה הראשונה.