![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רגיג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי{{הערה| | את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות{{הערה|דברים ה יח.}} מתרגם אונקלוס "לא '''תירוג'''", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה{{הערה|בראשית ב ט.}} שמתרגם אונקלוס "'''דמרגג''' למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי{{הערה|תהלים קי"ט פא.}} "'''רגיגת''' לפורקנך נפשי", ועוד. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
גרסה אחרונה מ־22:07, 31 במאי 2025
רגיג היא הטיה של המילה "ערגה", ופירושו חמדה, תענוג, כיסופין.
מקור המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את המילים "ולא תתאוה (בית רעך)" שבעשרת הדברות[1] מתרגם אונקלוס "לא תירוג", ומסביר רש"י שהוא לשון חמדה, כמו "נחמד למראה[2] שמתרגם אונקלוס "דמרגג למחזי", וכן מפרש התרגום בכמה מקומות נוספים כמו כלתה לתשועתך נפשי[3] "רגיגת לפורקנך נפשי", ועוד.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הצמח צדק[4] מסביר באריכות את דברי המהר"ל מפראג[5] ש"אתרוג" גם הוא מלשון תענוג, כי עניינו הוא "עטרת יסוד" – גילוי כח ההשפעה. היינו, שפנימיות התענוג העליון - ה"אין" (שלמעלה מ"עץ החיים" ו"עץ הדעת") שהתחדש בראש השנה באופן של העלם (בכסה), נמשך ע"י האתרוג ביום הראשון של סוכות בכנסת ישראל בגילוי. וכן הרבי (במאמר והיה מדי חודש בחודשו[6]), ברצותו להדגיש את גודל התענוג דשבת (ודרגתו הגבוהה) מוסיף בסוגריים הסברה שתענוג הוא "רגיג".
הערות שוליים
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.