לדלג לתוכן

נישואין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}
== החופה ==
חסיד אחד{{הערת שוליים|הרב יהודה משה קלאפמאן}} נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.
ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?! (וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה), והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם לשולחן-ערוך ודרישות תורת החסידות] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו – ההנהגה לדרוך כו' – עניין בלתי צנוע!!
כ"ק אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח (להיכנס ראשון בחדר ייחוד) אזי כשיגיעו לדירה של הזוג – אחרי החתונה – שהחתן יכנס ראשון.{{הערת שוליים|גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]][[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־04:41, 28 ביוני 2010

נישואין הם גמר קנין הקידושין, והיא חלק ממצוות פריה ורביה.

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכהתבנית:הערת שולייםלישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות היות לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.תבנית:הערת שוליים

שידוכים

בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל.תבנית:הערת שוליים

מנהגי יום החופה

נהוג שהחתן והכלה מתענים ביום החופה.

אדמו"ר הריי"צ נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים התענית.הבחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל אחד המוזמנים שהוא המתין לבואו), ולמרות כן הוא המשיך לישב בתענית עד אחרי החופה.תבנית:הערת שוליים

טבעת הנישואין

מובא בספרים שטבעת נישואין צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם – עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. וע"פ הקבלה יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אעפ"כ, המנהג בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומזהב דוקא.תבנית:הערת שוליים


החופה

חסיד אחדתבנית:הערת שוליים נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.

ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?! (וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה), והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם לשולחן-ערוך ודרישות תורת החסידות] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו – ההנהגה לדרוך כו' – עניין בלתי צנוע!!

כ"ק אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה אני אתן לך סגולה" - להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם ישכח (להיכנס ראשון בחדר ייחוד) אזי כשיגיעו לדירה של הזוג – אחרי החתונה – שהחתן יכנס ראשון.תבנית:הערת שוליים

הערות שוליים