![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמעון יצחק ויטנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ראשית חייו== | ==ראשית חייו== | ||
ר' שמעון יצחק נולד ב[[רוסיה הלבנה]] לאביו החסיד{{הערה|כך במקורות המתעדים את תולדות ויטנברג ולא מובהר איזה חסיד היה}} ר' מנחם מענדל ויטנברג ובילדותו עברה המשפחה ללטביה, בה למד במוסדות ממלכתיים ובהם אוניברסיטה, אך בשנים מאוחרות שב לערכי היהדות, התקרב לאגודת ישראל ונבחר מטעמה כנציג בעיריית ריגא, ובתקופה הבאה ציר בבית הנבחרים הלטבי, ובשני הגופים כיהן לצד ר' [[מרדכי דובין]]{{הערה|ביטאון חב"ד, כסלו תשל"א מאמר אודות ר' מרדכי דובין}} ובעסקנות הציבורית פעל יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. | ר' שמעון יצחק נולד ב[[רוסיה הלבנה]] לאביו החסיד{{הערה|כך במקורות המתעדים את תולדות ויטנברג ולא מובהר איזה חסיד היה}} ר' מנחם מענדל ויטנברג ובילדותו עברה המשפחה ללטביה, בה למד במוסדות ממלכתיים ובהם אוניברסיטה, אך בשנים מאוחרות שב לערכי היהדות, התקרב לאגודת ישראל ונבחר מטעמה כנציג בעיריית ריגא, ובתקופה הבאה ציר בבית הנבחרים הלטבי, ובשני הגופים כיהן לצד ר' [[מרדכי דובין]]{{הערה|ביטאון חב"ד, כסלו תשל"א מאמר אודות ר' מרדכי דובין}} ובעסקנות הציבורית פעל יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], יחד איתו פעל להקמת רשת החינוך האורתודוכסית בלטביה. היה חתנו של הר"ר חיים מאיר רזין, שהיה משרת אצל אדמו"ר הריי"צ<ref>ימי תמימים ח"ז ע' 223</ref>. | ||
==למען ליובאוויטש== | ==למען ליובאוויטש== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*יהדות לטביה | *שיחת י"ט כסליו תרפ"ט (סה"ש תרפ"ט ע' 58), על פועלו וסיועו לאדמו"ר הריי"צ. | ||
*הרב [[שלום דובער לוין]], תולדות חב"ד | *יהדות לטביה (ת"א תשי"ג) ע' 428 ואילך. | ||
*הרב [[שלום דובער לוין]], תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' קח - קי. | |||
*הרב [[יאיר בורוכוב]], הרוגוצ'ובי | *הרב [[יאיר בורוכוב]], הרוגוצ'ובי | ||
*ספרים ומאמרים המתעדים את הרב [[מרדכי דובין]], ראה בערכו. | *ספרים ומאמרים המתעדים את הרב [[מרדכי דובין]], ראה בערכו. | ||
גרסה מ־18:43, 18 בינואר 2025
ר' שמעון יצחק ויטנברג היה עסקן ציבורי אגודאי שהתקרב לחב"ד ופעל למען אדמו"ר הריי"צ.
ראשית חייו
ר' שמעון יצחק נולד ברוסיה הלבנה לאביו החסיד[1] ר' מנחם מענדל ויטנברג ובילדותו עברה המשפחה ללטביה, בה למד במוסדות ממלכתיים ובהם אוניברסיטה, אך בשנים מאוחרות שב לערכי היהדות, התקרב לאגודת ישראל ונבחר מטעמה כנציג בעיריית ריגא, ובתקופה הבאה ציר בבית הנבחרים הלטבי, ובשני הגופים כיהן לצד ר' מרדכי דובין[2] ובעסקנות הציבורית פעל יחד עם הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, יחד איתו פעל להקמת רשת החינוך האורתודוכסית בלטביה. היה חתנו של הר"ר חיים מאיר רזין, שהיה משרת אצל אדמו"ר הריי"צ[3].
למען ליובאוויטש
בשנת תרפ"ח, כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע ללטביה, ר' שמעון סייע רבות בכלל ובפרט בנושאים הקשורים ליהודי רוסיה.
עם הזמן ספג הרבה מאדמו"ר הריי"צ ופעל במרץ למען חסידות חב"ד ואף נכח באסיפה חשובה בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ והרוגוצ'ובי אליו היה קשור והתקרב לדרך ליובאוויטש. אמנם בלבושו וזקנו נותר כפי שהיה.
בשבע ברכות של הרבי
בי"ט כסלו תרפ"ט נטל חלק בהתוועדות-סעודת שבע ברכות ובמהלכה אדמו"ר הריי"צ הורה לשגר מברק לאוהל אביו אדמו"ר הרש"ב וביקש מר' שמעון ויטנברג לעזור במשלוח.
בהתוועדות זו דיבר אדמו"ר הריי"צ דברי תוכחה קשים, על צעירים מבתים חסידיים, אשר נוגעים בזקנם ואמר מפורשות כי יש המגדלים זקן צרפתי בלבד ולא מסוגל לראותם. בעקבות דברים אלו בשבועות הבאים חלק מהצעירים הנוכחים בהתוועדות החלו לגדל זקן.
גם לאחר דברים אלו, ר' שמעון ויטנברג המשיך לפעול עבור חב"ד אך זקנו נותר כמקדם[4].
בשואה
בשואה חווה תלאות קשות והגיע למחנה בגרמניה, שם נספה עם בנו היחיד מנחם מענדל. בספר אלה אזכרה יש תיאור על פטירתו במחנה ואילו ברשימת הרב אברהם גודין שפורסמה בשנים הבאות צויין כי ר' שמעון נהרג בצעדת מוות לקראת סיום המלחמה.
רעייתו סימא בת הרב חיים מאיר ראזין שמש רבותינו, נספתה בשואה.
לקריאה נוספת
- שיחת י"ט כסליו תרפ"ט (סה"ש תרפ"ט ע' 58), על פועלו וסיועו לאדמו"ר הריי"צ.
- יהדות לטביה (ת"א תשי"ג) ע' 428 ואילך.
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' קח - קי.
- הרב יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי
- ספרים ומאמרים המתעדים את הרב מרדכי דובין, ראה בערכו.
- הרב זלמן הרצל נישואי הנשיאים
- מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד, גיליון פרשת דברים תשפ"ג
