![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבינו תם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
רבי '''יעקב בן מאיר''' (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם '''רבינו תם''', הוא נכדו של [[רש"י]] ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר. | רבי '''יעקב בן מאיר''' (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם '''רבינו תם''', הוא נכדו של [[רש"י]] ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר רמרו | נולד בעיר רמרו שב[[צרפת]] לרבי מאיר בן שמואל{{הערה|מראשוני בעלי התוספות ותלמידו של רש"י}} ול יוכבד{{הערה|בתו האמצעית של רש"י}}. | ||
רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרו, טרואה ובלואה. | רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרו, טרואה ובלואה. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים. | יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים. | ||
===מזוזה=== | ===מזוזה=== | ||
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, [[הרמב"ם]] והשולחן ערוך. | מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, [[הרמב"ם]] והשולחן ערוך. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה מ־18:26, 11 בפברואר 2025
רבי יעקב בן מאיר (נפטר בד' תמוז ד'תתקל"א), הידוע בשם רבינו תם, הוא נכדו של רש"י ומראשוני בעלי התוספות, היה מנהיגם של יהודי צרפת ומשורר.
תולדות חייו
נולד בעיר רמרו שבצרפת לרבי מאיר בן שמואל[1] ול יוכבד[2]. רבותיו היו אביו ואחיו הגדול. התגורר ברמרו, טרואה ובלואה.
לאחר שבגר, זכה במהירות לתהילה כתלמיד חכם המוביל בדורו. אברהם בן דאוד, מציין בספר הקבלה את מעלותיו של רבינו תם, פנו אליו בשאלות מכל רחבי צרפת, כולל פרובאנס, ואפילו מאיטליה. רבינו תם יצר בית דין רבני, אותו כינה בית הדין הגדול בדורו. רבה הייתה השפעתו של רבינו תם על פתרון סוגיות קהילתיות רבות הקשורות בחינוך, במעמד האישה ובשיפור החיים היהודיים.
בשנת ד"תתק"ז, במהלך מסע הצלב השני, הוא כמעט נהרג על ידי מבצעי הפוגרומים, אך השתדלות של אציל חשוב הצילה אותו.
בשנת ד'תתקל"ב הוא נכח בעלילת הדם בבלואה, שם נידונו למוות 40 יהודים. לאחר אירוע זה, היום בו קרה - כ' סיון - הוכרז יום צום ואבל על יהודי אשכנז.
נטמן בבית הקברות היהודי הישן ברמרו יחד עם אחיו.
פסיקותיו בהלכה
תפילין דרבינו תם
| ערך מורחב – תפילין רבינו תם |
מסופר שכאשר רש"י אחז בנכדו התינוק, נגע התינוק בתפילין שהיו על ראשו של רש"י. רש"י ניבא שהנכד הזה יחלוק עליו אחר כך על סדר הפרשיות שמניחים בתפילין של ראש. רבינו תם אכן חלק על דעתו של סביו. כיום מייצרים גם "תפילין רש"י" וגם "תפילין דרבינו תם". השולחן ערוך מחייב להניח את תפילין של רש"י וממליץ ליהודים יראי שמים להניח את שתיהן כדי לצאת ידי חובה את שתי הדעות ההלכתיות.
יהודים ספרדים וחסידים רבים מניחים תפילין של רבינו תם (בנוסף על הנחת רש"י) על פי הדעות המובאות בשולחן ערוך ובפירושיו הנרחבים.
מזוזה
מחלוקת הלכתית נוספת בין רבינו תם לרש"י נוגעת לקביעת המזוזה. רש"י פוסק שיש להרכיבה על משקוף הדלת במצב אנכי. רבינו תם סובר שיש להרכיבה בצורה אופקית. בפתרון פשרה, יהודים אשכנזים רבים מניחים את המזוזה על המשקוף במשופע. ספרדים קובעים את המזוזה במאונך, כדעת רש"י, הרמב"ם והשולחן ערוך.