שניאור זלמן לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:13, 1 באפריל 2025

הרב שניאור זלמן לויטין (זלמן האדיטשער, תרס"ו-ט"ז אדר ראשון תשל"ז) היה משגיח ומשפיע בישיבות תומכי תמימים ויטבסק, כותאיס וסמרקנד, ובאחרית ימיו מזקני החסידים בקראון הייטס. מעורכי סדרת הספרים ליקוטי לוי יצחק וכתר שם טוב בהוצאת קה"ת.

תולדות חיים

נולד בשנת תרס"ו לאביו ר' משה שלמה לויטין ולאמו חיה, בעיירה האדיטש^[1] (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער').

בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נאראל, פולטובה, נעוועל, זישטקאוו, חרקוב, בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף בויטבסק.

עוד כבחור, החל לשמש בסניף ישיבת תומכי תמימים כותאיס כמדריך, ולימד חסידות לתלמידי הישיבה מתוך שורש מצוות התפילה, האמנת אלוקות, ופרקים שונים מדרך מצוותיך, והמשך רנ"ט. הוא דרש מהתלמידים לחזור כל מאמר שסיימו ללמוד בעל פה.

בערב פסח תרצ"ג נאסר בכותאיס יחד עם הרבה מאנ"ש ותלמידי הישיבה^[2].

בזמן השואה, נרצחה כל משפחתו על ידי הנאצים, והוא התגלגל לכפר אוזבקי "קישלאק". לאחר המלחמה, בעקבות העובדה שהמשגיח בישיבה בסמרקנד לא הסתדר עם התלמידים, החליטה הנהלת הישיבה להביא את זלמן לכהן כמשגיח בישיבה בסמרקנד תחתיו.

על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי^[3].

היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' מנחם מענדל הלל גאנזבורג). בזמן מלחמת העולם השניה נסע למוסקבה לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש.

בהמשך, היה נשוי בזיווג שני עם מרת איטה, אלמנתו של ר' משה ששונקין, והם יצאו מרוסיה בבריחה הגדולה, ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום^[4]

לאחר תקופה במחנה המעבר בפוקינג, הגיע לברינואה והתמנה כמשגיח בסדר חסידות^[5].

עד שנת תשי"ט שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש).

התחתן בזיווג שלישי עם אלמנתו של ר' מרדכי (מיטיה) גוראריה^[6], ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' חיים עזרא ברונשטיין ^[7].

הכין לדפוס את סדרת הספרים 'ליקוטי לוי יצחק'^[8], וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו^[9].

נפטר בט"ז אדר ראשון תשל"ז, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.

לקריאה נוספת

מוסף התמים שבועון בית משיח, גליון כח עמוד 50

משפחתו

אחיו, ר' דובער (בער'ל) לויטין - בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב
אחיו, הרב פנחס לויטין - שוחט ובודק חסידי, שהתגורר בערוב ימיו בקראון הייטס.

הערות שוליים

↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
↑ זכרונותי, לוין, פרק י"ד.
↑ שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.
↑ יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.
↑ מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.
↑ ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.
↑ האריכה ימים ונפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים.
↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.
↑ שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.

[1] ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.

[2] זכרונותי, לוין, פרק י"ד.

[3] שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.

[4] יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.

[5] מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.

[6] ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.

[7] האריכה ימים ונפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים.

[8] שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.

[9] שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד בשנת [[תרס"ו]] לאביו ר' [[משה שלמה לויטין (האדיטש)|משה שלמה לויטין]] ולאמו חיה, בעיירה [[האדיטש]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_166.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}} (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער').
-בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נאראל, פולטובה, נעוועל,זישטקאוו, חרקוב, בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף בויטבסק.
+בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ב[[קרמנצ'וג]], נאראל, [[פולטובה]], [[נעוועל]], זישטקאוו, [[חרקוב]], בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף ב[[ויטבסק]].
-עוד כבחור, החל לשמש בסניף ישיבת תומכי תמימים בכותאיס כמדריך ולימד חסידות את התלמידים, מתוך שורש מצוות התפילה, האמנת אלוקות, ופרקים שונים מדרך מצוותיך, והמשך רנ"ט. הוא דרש מהתלמידים לחזור כל מאמר שסיימו ללמוד בעל פה.
+עוד כבחור, החל לשמש בסניף ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] כמדריך, ולימד [[חסידות]] לתלמידי הישיבה מתוך שורש מצוות התפילה, האמנת אלוקות, ופרקים שונים מ[[דרך מצוותיך]], והמשך רנ"ט. הוא דרש מהתלמידים לחזור כל מאמר שסיימו ללמוד בעל פה.
-בערב פסח תרצ"ג נאסר בכותאיס יחד עם הרבה מאנ"ש ותלמידי הישיבה{{הערה|זכרונותי, לוין, פרק י"ד.}}.
+ב[[ערב פסח]] [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס יחד עם הרבה מאנ"ש ותלמידי הישיבה{{הערה|זכרונותי, לוין, פרק י"ד.}}.
-בזמן השואה, נרצחה כל משפחתו על ידי הנאצים, והוא התגלגל לכפר אוזבקי "קישלאק". לאחר המלחמה, בעקבות העובדה שהמשגיח בישיבה בסמרקנד לא הסתדר עם התלמידים, החליטה הנהלת הישיבה להביא את זלמן לכהן כמשגיח בישיבה בסמרקנד תחתיו.
+בזמן ה[[שואה]], נרצחה כל משפחתו על ידי הנאצים, והוא התגלגל לכפר אוזבקי "קישלאק". לאחר המלחמה, בעקבות העובדה שהמשגיח בישיבה ב[[סמרקנד]] לא הסתדר עם התלמידים, החליטה הנהלת הישיבה להביא את זלמן לכהן כמשגיח בישיבה ב[[סמרקנד]] תחתיו.
 על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי{{הערה|שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.}}.
-היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גאנזבורג]]). בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נסע למוסקבה לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש.
+היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גאנזבורג]]). בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נסע ל[[מוסקבה]] לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש.
-בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}}
+בהמשך, היה נשוי ב[[זיווג שני]] עם מרת איטה, אלמנתו של ר' [[משה ששונקין]], והם יצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובמוצאי שבת מברכים [[אלול]] [[תש"ו]] כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום{{הערה|יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.}}
-לאחר תקופה במחנה המעבר ב[[פוקינג]], הגיע לברינואה והתמנה כמשגיח בסדר חסידות{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.}}.
+לאחר תקופה במחנה המעבר ב[[פוקינג]], הגיע ל[[ברינואה]] והתמנה כמשגיח בסדר חסידות{{הערה|מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.}}.
-עד שנת תשי"ט שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש).
+עד שנת [[תשי"ט]] שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש).
-התחתן ב[[זיווג שני]] עם אלמנתו של ר' [[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]{{הערה|ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.}}, ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] ושיינא גיסא{{הערה|1= האריכה ימים ו[https://col.org.il/files/uploads/default/pics/pics2/3518183_2689587.JPG נפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים].}}.
+התחתן בזיווג שלישי עם אלמנתו של ר' [[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]{{הערה|ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.}}, ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' [[חיים עזרא ברונשטיין]] {{הערה|1= האריכה ימים ו[https://col.org.il/files/uploads/default/pics/pics2/3518183_2689587.JPG נפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים].}}.
-הכין לדפוס את סדרת הספרים 'ליקוטי לוי יצחק'{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.}}, וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.}}.
+הכין לדפוס את סדרת הספרים '[[ליקוטי לוי יצחק]]'{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.}}, וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.}}.
 נפטר ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ראשון]] [[תשל"ז]], ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.