![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אגדה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) יש לאחד לערך אחר/לערוך דיון קודם מחיקה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה. | '''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה. | ||
גרסה מ־00:59, 16 במרץ 2025
אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.
לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד[1], נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא[2].
האגדות נחשבות חשבת היא לבחינת אחוריים (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם[3].
ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא[4]. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.
אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל[5]. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
הערות שוליים
- ^ ראה הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א' לפרטי חיוב זה.
- ^ לקוטי תורה ויקרא ה, ג. לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג. וראה הלכות תלמוד תורה שם. לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22.
- ^ לקוטי תורה מקץ מב, ד.
- ^ אבות דרבי נתן כ״ט:א.
- ^ ראה גם אגרת הקדש סימן כג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")