הגירוש מספרד

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

{{ס:כלום|

		שגיאה: תבנית חשיבות הוכנסה בצורה שגויה. אנא החליפו את {{חשיבות}} ב{{ס:חשיבות}}

}}{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן={{ס:יום מקומי}}.{{ס:חודש מקומי}}.{{ס:שנה מקומית}}}}

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב (1492) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונה בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת ה'רנ"ז גם על יהודי פורטוגל. כעבור שנה נוספת, בה'רנ"ח גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

היסטוריה

בשנת הרנ"ב נחתמה גזרת גירוש בצו אלהמברה שנחתם בידי פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה מקסטיליה, בג' בניסן הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב עד לז' באב.

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפשות. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי הים התיכון, למדינות צפון אפריקה למדינות הבלקן שבאימפריה העות'מאנית אך גם לפורטוגל בה רבים מהם עברו המרת דת לנצרות בכפייה.

חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "אנוסים"/"מראנוס" ("חזירים" בספרדית) ונרדפו בשל כך על ידי האינקוויזיציה שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מספרד, ואף לשוב בגלוי ליהדות.

הגזרה שיקפה את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים.

בשנת ה'רס"ז הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה.

לאחר הגירוש נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי האימפריה העות'מאנית (כולל בארץ ישראל), בצפון אפריקה, בהולנד, באיטליה, בבולגריה, בדרום אמריקה ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו דון יצחק אברבנאל מפרשני התורה שעבר לאיטליה והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה בתולדות עם ישראל. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, בשירה, בספרות ההלכה של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של הקהילות היהודיות אליהן הגיעו המגורשים מחצי האי האיברי, ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת 1869 בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי ס"ט. בניגוד לתפיסה שאלו ראשי תיבות של המילים "ספרדי טהור", שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"אנוסים" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם