לדלג לתוכן

א' בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
מורה
שורה 1: שורה 1:
{{חודש סיוון}}
{{חודש סיוון}}
'''א' בסיוון''' הוא היום הראשון ו[[ראש חודש]] [[סיוון]]. ביום זה חנו [[בני ישראל]] ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]], כמתואר בפסוק{{הערה|יתרו יט, א.}}: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פו, ב.}} לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי הורה{{הערה|שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' [[סיוון]] תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).}} ללמוד ביום זה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "בחודש השלישי" ב[[תורה אור]] לפרשת יתרו.
'''א' בסיוון''' הוא היום הראשון ו[[ראש חודש]] [[סיוון]]. ביום זה חנו [[בני ישראל]] ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]], כמתואר בפסוק{{הערה|יתרו יט, א.}}: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פו, ב.}} לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי מורה{{הערה|שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' [[סיוון]] תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).}} ללמוד ביום זה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "בחודש השלישי" ב[[תורה אור]] לפרשת יתרו.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==

גרסה מ־06:03, 28 במאי 2025

<< >> חודש סיוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

א' בסיוון הוא היום הראשון וראש חודש סיוון. ביום זה חנו בני ישראל במדבר סיני לקראת מתן תורה, כמתואר בפסוק[1]: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא[2] לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי מורה[3] ללמוד ביום זה את המאמר דיבור המתחיל "בחודש השלישי" בתורה אור לפרשת יתרו.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נפטרו

קישורים חיצוניים


הפתגם היומי - א' בסיון - מלוח היום יום
מה לעומר, ראש חודש. עד י"ב בחדש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון

זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.

הערות שוליים

  1. יתרו יט, א.
  2. שבת פו, ב.
  3. שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' סיוון תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).