|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{להשלים|כל הערך=כן}}
| | #הפניה [[גירוש ספרד]] |
| {{קשר חב"די}}
| |
| {{חשיבות}}
| |
| '''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של [[בני ישראל|יהודי]] ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו [[נצרות|להתנצר]]. הגירוש היה שונה בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת ה'רנ"ז גם על [[בני ישראל|יהודי]] [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, בה'רנ"ח גורשו גם [[בני ישראל|יהודי]] ממלכת נווארה.
| |
| | |
| == היסטוריה ==
| |
| בשנת הרנ"ב נחתמה גזרת גירוש ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי פרדיננד השני [[מלך]] אראגון ואשתו, '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת [[בני ישראל|יהודים]] בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה [[נצרות|להתנצר]] או לעזוב עד ל[[ז' באב]].
| |
| | |
| מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-[[160000|160,000]] [[נפשות]]. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות צפון אפריקה למדינות הבלקן שבאימפריה העות'מאנית אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו [[נצרות|המרת דת]] [[נצרות|לנצרות]] בכפייה.
| |
| | |
| חלק גדול [[בני ישראל|מהיהודים]] שנשארו [[ספרד|בספרד]], אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו [[נצרות|להתנצר]] – לפחות למראית עין – ונותרו ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]]. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "אנוסים"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרד|ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של [[בני ישראל|היהודים]]. רבים אולצו [[נצרות|להמיר את דתם]] בפומבי, לאחר שאיימו [[מוות על קידוש השם|להוציאם להורג]] אם יסרבו. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן [[ספרד|מספרד]], ואף לשוב בגלוי [[יהדות|ליהדות]].
| |
| | |
| הגזרה שיקפה את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה [[נצרות|נוצרית]] אחידה, ללא מיעוטים [[דת|דתיים]].
| |
| | |
| בשנת [[ה'רס"ז]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום [[איטליה]], סיציליה וסרדיניה.
| |
| | |
| לאחר [[הגירוש מספרד|הגירוש]] נפוצו [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]] ברחבי [[העולם]]. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל ב[[ארץ ישראל]]), בצפון אפריקה, בהולנד, ב[[איטליה]], בבולגריה, ב[[ברזיל|דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] מפרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.
| |
| | |
| גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".
| |
| | |
| בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.
| |
| | |
| רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''',<ref>ראה מכתב של הרבי באנגלית מי"א ניסן תשל"ד מופנה אל Mr. J. E. Gindi הכהן: "I am fairly certain that your father Eliahu, of blessed memory, and his ancestors, proudly added to their signature ס”ט, which, according to one interpretation, means — ספרדי טהור — pure Sefardic descent."</ref> שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:מגורשי ספרד]]
| |
![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)