צבי ויגלר – הבדלי גרסאות

גרסה מ־15:19, 16 במאי 2025

הרב צבי ויגלר (נולד בי"ב תמוז תש"ד, 1944) הוא מותיקי קהילת חב"ד בירושלים, ומפעילי צעירי אגודת חב"ד בעיר.

תולדות חיים

נולד בי"ב תמוז תש"ד לר' שלום וחנה מושקא ויגלר, כדור שמיני לאדמו"ר הזקן. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו^[1].

נמנה על ראשוני הבוגרים של ישיבת הערב שהקימו חסידי חב"ד בשכונות שערי חסד ו'בית ישראל' בירושלים, ועבורם הוקמה בשנת תשי"ח כיתת המכינה לישיבת תורת אמת^[2].

כבר כבחור, סייע בפעילות צעירי אגודת חב"ד ירושלים וסייע בהעתקת המכתבים כלליים של הרבי לצורך הפצתם ופרסומם, וכן התעסקות במבצע מצה^[3].

בשנת תשכ"ד הגיע ר' שאול ברוק לישיבה בתורת אמת וביקש ממנו ומחבר נוסף שיגיעו לתקופה קצרה לישיבה בראשון לציון כדי למסור שם שיעורים ובכך להציל את הישיבה שנקלעה למצב כספי חמור ולא יכלה לשלם משכורות. החברים התנו זאת בקבלת הסכמה מהרבי, אך לבסוף הגיע מענה מהרבי ששלל זאת לחלוטין^[4].

בשנת תשכ"ה נמנה על תלמידי ה'קבוצה' שנסעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי הייתה החל מי"ג אלול תשכ"ד ועד כ"ז אדר ב' תשכ"ה, כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה^[5].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תשכ"ח עם נחמה פסיה לבית לוינשטיין.

לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד לפרנסתו בנגריה שניהל אביו ר' שלום בשכונת בית ישראל, ממקורביו של הצדיק ר' שלמה מזוויהל.

עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים וגאולת ושיקום בית הכנסת צמח צדק, החל לשמש כבעל קורא בבית הכנסת^[6].

שימש במשך תקופה כעוזר אדמיניסטרטיבי וכמזכיר בצעירי אגודת חב"ד בירושלים, סייע בהדרכה בתערוכת חב"ד בהר ציון שאורגנה מטעמה, וכן לקח חלק פעיל לאורך השנים בפעילויות השונות של צא"ח בירושלים^[7].

משפחתו

אביו, הרב שלום ויגלר - נפטר י"ז טבת תשנ"א.

אמו, מרת חנה מושקא - נפטרה י"ז תמוז תשמ"ו.

בנו, הרב יוסף טוביה ויגלר - ביתר עילית.
בנו, הרב שניאור זלמן ויגלר - שליח הרבי באודסה, אוקראינה.
בתו, מרת שטערנא שרה רעיית הרב שלמה גדליה אייזנבאך, גבעת זאב.
בתו, מרת מרים יוכבד רעיית הרב אלחנן ישראל מישולובין.
בתו, מרת ציפורה רעיית הרב יוסף צבי קורצוויל.
בתו, מרת גולדה אסתר רעיית ר' חיים מאיר גולדשטיין.
בתו, מרת חנה מושקא.

הערות שוליים

↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים
↑ לקט ופרט ט' אות קצא.
↑ התקשרות גליון רמא.
↑ תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.
↑ הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים (תשורה רבינוביץ תשע"ב).
↑ לקט ופרט ה' אות צ'.
↑ לקט ופרט יא, אות רכ.

[1] ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים

[2] לקט ופרט ט' אות קצא.

[3] התקשרות גליון רמא.

[4] תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.

[5] הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים (תשורה רבינוביץ תשע"ב).

[6] לקט ופרט ה' אות צ'.

[7] לקט ופרט יא, אות רכ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ר' [[שאול ברוק]] לישיבה ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וביקש ממנו ומחבר נוסף שיגיעו לתקופה קצרה ל[[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] כדי למסור שם שיעורים ובכך להציל את הישיבה שנקלעה למצב כספי חמור ולא יכלה לשלם משכורות. החברים התנו זאת בקבלת הסכמה מהרבי, אך לבסוף הגיע מענה מהרבי ששלל זאת לחלוטין{{הערה|תשורה הרשקוביץ תשע"ח עמוד 16.}}.
-בשנת [[תשכ"ה]] נמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי הייתה החל מ[[י"ג אלול]] ה'תשכ"ד ועד [[כ"ז אדר שני]] ה'תשכ"ה, כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה{{הערה|1=הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים ([http://teshura.com/Rabinowitz-Wolf%20-Kislev%205%2C%205772%20.pdf תשורה רבינוביץ תשע"ב]).}}.
+בשנת [[תשכ"ה]] נמנה על תלמידי ה'[[קבוצה]]' שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. תקופת שהותם של התלמידים אצל הרבי הייתה החל מ[[י"ג אלול]] [[תשכ"ד]] ועד [[כ"ז אדר ב']] [[תשכ"ה]], כאשר לאורך התקופה נבחר על ידי חבריו מספר פעמים להיות הנציג שיפנה אל הרבי בשם הקבוצה כולה{{הערה|1=הן בנוגע לשאלה האם להאריך את תקופת השהות ב-770, והן בסיום השהות, לפני הנסיעה - כשניגש בשם כל הקבוצה לקבל מהרבי בקבוק לחיים ([http://teshura.com/Rabinowitz-Wolf%20-Kislev%205%2C%205772%20.pdf תשורה רבינוביץ תשע"ב]).}}.
-בהגיעו לגיל נישואין, [[התחתן]] בשנת [[תשכ"ח]] עם רעייתו מרת נחמה פסיה לבית לוינשטיין.
+בהגיעו לגיל נישואין, [[התחתן]] בשנת [[תשכ"ח]] עם נחמה פסיה לבית לוינשטיין.
 לאחר החתונה התיישב בירושלים והחל לעבוד לפרנסתו בנגריה שניהל אביו ר' שלום בשכונת בית ישראל, ממקורביו של הצדיק ר' [[שלמה מזוויהל]].