לדלג לתוכן

מוצאי שבת – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←פיוטים ותפילות למוצאי שבת: לא נוהגים להגיד בחב"ד ואין הקשר חב"Sי
שורה 9: שורה 9:
עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.
עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.


==פיוטים ותפילות למוצאי שבת==
==פיוטים למוצאי שבת==
===פיוטים===
בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת פיוטים.
בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת פיוטים.
* הפיוט '[[אמר ה' ליעקב|אל תירא עבדי יעקב]]', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת. מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו], בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.}}.
* הפיוט '[[אמר ה' ליעקב|אל תירא עבדי יעקב]]', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת. מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו], בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.}}.
* הפיוט [[ניגון אליהו הנביא]].
* הפיוט [[ניגון אליהו הנביא]].
* הפיוט [[ניגון המבדיל]].
* הפיוט [[ניגון המבדיל]].
===תפילות===
בחב"ד נוהגים להגיד בפרט את 2 תפילות אלו שיש בהן קשר חזק לעניני [[חב"ד]].
* את תפילת הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] [[הקדושת לוי]] שהיו ידידים בלב ונפש הוא ו[[האדמו"ר הזקן]] ויש בתפילה בקשה עצומה ל[[גאולה]] ול[[תחיית המתים]] ול[[משיח]] והתפילה מתחילה במילים; '''[[אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְאֱלֹקֵי יַעֲקֹב שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ. יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ. מִכָּל רָע. בֵּתְּהִילָּתְּךָ]]'''.
{{ציטוטון|
אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְאֱלֹקֵי יַעֲקֹב. שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ. יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע. בֵּתְּהִילָּתְּךָ/בְּסוּכַּתְּךָ/בְּצִילְךָ{{הערה|ראו [[יעקב ישראל סטל]] (עורך), הרב [[שמואל אשכנזי]], '''אגרות שמואל''', ירושלים תשפ"א, חלק ב, אגרת תקט, עמ' 713. ויש בזה נוסחאות שונות}}, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶ[[אמונת חכמים|אֱמוּנַת חֲכָמִים]], לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִ[[תחיית המתים|תְחִיַּת הַמֵּתִים]], וּבִנְבוּאַת [[משה רבינו|מֹשֶׁה רַבֵּנוּ]] עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
{{ש}}רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ, וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.
}}
* וכן את תפילת "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ" (הכוללת 2 נוסחאות נוסח עדות המזרח ונוסח אשכנז, והיא תפילה קדמונית המוזכרת ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ברכות]], פרק 'אין עומדין' סוף הלכה ב) ובפרט שמוזכר בה שמה של ה[[חסידות חב"ד]] במילים "וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה וָ'''דַ'''עַת מֵאִתְּךָ" וכו'{{הערה|ראה קונטרס טעמי התפילות (עמוד 51)}} כדלהלן שהודפסו בסידור [[תהילת ה']] להלן נוסחתה;
'''אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם.'''
בתפילה מסודרים בה כל אותיות הא"ב לפי סדר שערים ומוזכרים בשערים ט"ל פעמים אותיות הא"ב לרמוז לתפילת ובקשת "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִ'''טַּ"ל''' הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק זך פסוק חך}}" ב[[יעקב אבינו|ברכת יעקב]] הנאמרת גם ב[[מוצאי שבת]] וכן למקרא שכתוב ב[[יוסף|ברכת יוסף]]; וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְ-הֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִ'''טָּ֔"ל''' וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק גל פסוק יג}} וכן למקרא שכתוב ב[[ישראל|ברכה לישראל]]; "אֶהְיֶ֤ה כַ'''טַּ"ל֙'''{{הערה|ראה שם, והוסיף שם שעל כן ב[[מסורת הניגונים]] של חב"ד הניגון [[אמר השם ליעקב]] הוא ניגון '''ט"ל''' מהטעם הנ"ל}} לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שׇׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃"{{הערה|ספר [[הושע]] פרק די פסוק ו}}.
בתפילה מוזכרים [[חכמה בינה ודעת]] שהבקשה שנזכה לחנינה מאיתו יתברך ב3 אלו, כמו כן בתפילה מוזכר שם הקדוש המסוגל להצלחה בכל מכל כל והוא השם '''חב"ו''' בראשי תיבות ואמצעי תיבות 3 פעמים. ב3 פיסקאות הראשונות; '''בְּ'''סִימָן וכו'. '''חֲ'''שׂוּכִים וכו'. '''וּ'''מְדֻבָּקִים וכו'. וכן בפיסקא 4, וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה '''וָ'''דַעַת וכו'. וכן בפיסקא 5. וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְ'''בָּ'''ם שָׂשׂ'''וֹ'''ן וְשִׂמְ'''חָ'''ה, אות אחת לפני הסוף '''חב"ו''' שהוא ראשי תיבות שם הקדוש הלז המסוגל ל'''ח'''יי '''ב'''ני '''ו'''מזוני.
כמו כן בהמשך התפילה נרמזו אותיות הא"ב הראשונות ב4 אותיות בראשי תיבות '''אבג"ד''' '''א'''מצו '''ב'''רכו '''גד'''לו ליועץ עצה טובה לישראל, שיזכה לסיוע מ[[אליהו הנביא]] זכור לטוב שעפיפותיו בארבע פעמים כמובא בחז"ל{{הערה|[[מסכת ברכות]] (דף ד עמוד ב); תנא מיכאל באחת, גבריאל בשתים, ''''אליהו בארבע, ומלאך המוות בשמ[ו]נה''', ובשעת המגפה באחת:}}, ומי שיועץ עצות שאינם טובות על ישראל באותיות '''אבגד"ה''' הראשונות בא"ב כשהן נכפלות ל8 אותיות בראשי תיבות כזה '''אבד'''ו '''גד'''עו '''ה'''פרו '''ה'''פר עצתו, כדי שיפגע בו [[מלאך המוות]] שעפיפותיו בשמונה כמובא בחז"ל{{הערה|שם}} ויתבטלו עצותיו.
{{ציטוטון|
אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. '''בְּ'''סִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה (כְּשֶׁחַל יוֹם טוֹב בְּאֶמְצַע הַשַּׁבוּעַ יֹאמַר: '''אֶת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה''', וְידַלֵּג עַל הַמִּילַּה '''שֵׁשֶׁת''') הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. '''חֲ'''שׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. '''וּ'''מְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה '''וָ'''דַעַת מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְ'''בָּ'''ם שָׂשׂ'''וֹ'''ן וְשִׂמְ'''חָ'''ה. וְלֹא תַּעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹקֵינוּ. שִׂים בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם] עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, '''אַ'''מְּצוֹ. '''בָּ'''רְכוֹ. '''גַּדְּ'''לוֹ. קַיְּמוֹ. קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים]] פרק כ פסוק ה); יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: וְנֶאֱמַר ([[איוב]] פרק בך פסוק חך); וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ. וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר{{הערה|ופירש שם רבי יוסף קרא; '''וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר''' - הרבה בני אדם נוטלין '''עצה''' ודרך לעצמן, וכסבורין שתאיר להן עצתן, ונכשלין בה, אבל אתה - '''עַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר''' - שתצליח את דרכיך.}}: וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם], עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה. '''אַבְּד'''וֹ. '''בַּ'''טְּלוֹ. '''גַּדְּ'''עוֹ. '''הָ'''פֵרוֹ. '''הָ'''פֵר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים]] פרק גל פסוק י); ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם. הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: וְנֶאֱמַר ([[ישעיהו]] פרק ח פסוק י); עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר. דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל: וּפְתַח לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ. שַׁעֲרֵי '''א'''וֹרָה. שַׁעֲרֵי '''בְ'''רָכָה. שַׁעֲרֵי '''גִ'''ילָה. שַׁעֲרֵי '''דִ'''יצָה. שַׁעֲרֵי '''דֵ'''עָה. שַׁעֲרֵי '''ה'''וֹד וְ'''הָ'''דָר. שַׁעֲרֵי '''וַ'''עַד טוֹב. שַׁעֲרֵי '''זִ'''מְרָה. שַׁעֲרֵי '''חֶ'''דְוָה. שַׁעֲרֵי '''חֶ'''מְלָה. שַׁעֲרֵי '''חֵ'''ן וָ'''חֶ'''סֶד. שַׁעֲרֵי '''חַ'''יִּים '''ט'''וֹבִים. שַׁעֲרֵי '''ט'''וֹבָה. שַׁעֲרֵי '''יְ'''שׁוּעָה. שַׁעֲרֵי '''כַ'''פָּרָה. שַׁעֲרֵי '''כַ'''לְכָּלָה. שַׁעֲרֵי '''לִ'''מּוּד תּוֹרָה '''לִ'''שְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי '''מָ'''זוֹן. שַׁעֲרֵי '''מְ'''חִילָה. שַׁעֲרֵי '''נֶ'''חָמָה. שַׁעֲרֵי '''סְ'''לִיחָה. שַׁעֲרֵי '''עֶ'''זְרָה. שַׁעֲרֵי '''פְ'''דוּת. שַׁעֲרֵי '''פַ'''רְנָסָה טוֹבָה. שַׁעֲרֵי '''צְ'''דָקָה. שַׁעֲרֵי '''צָ'''הֳלָה. שַׁעֲרֵי '''ק'''וֹמְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי '''רְ'''פוּאָה '''שְׁ'''לֵימָה. שַׁעֲרֵי '''שָׁ'''לוֹם. שַׁעֲרֵי '''שַׁ'''לְוָה. שַׁעֲרֵי '''ת'''וֹרָה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''פִלָּה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''שׁוּבָה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''שׁוּעָה. כְּדִכְתִיב ([[תהלים]] פסוקים טל-מ); '''וּתְשׁוּעַת''' צַדִּיקִים מֵה'. מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעַזְרֵם ה' וַיְּפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים '''וְיוֹשִׁיעֵם'''. כִּי חָסוּ בוֹ: וְנֶאֱמַר ([[ישעיהו]] פרק נב פסוק י); חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת '''יְשׁוּעַת''' אֱלֹקֵינוּ: וְנֶאֱמַר (שם [[ישעיהו]] פרק נב פסוק ח); קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (שם [[ישעיהו]] פרק נב פסוק ז); מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ '''יְשׁוּעָה'''. אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ:
}}


==השייכות לגאולה==
==השייכות לגאולה==

גרסה מ־13:02, 1 ביוני 2025

מוצאי שבת הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל וחסידים בפרט לערוך את סעודת 'מלווה מלכה' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של הבעל שם טוב. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.

בשנות נשיאותו של הרבי, הפך מוצאי שבת לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל החזרות על השיחות שהרבי אמר במשך התוועדות השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל בשמיני עצרת תשל"ח, התוועדות השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה.

הוצאת כסף

הוספת הרבי בכתב יד קודשו במכתב לרב חנניה יוסף אייזנבאך מתשל"א: "מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק [במוצאי שבת קודש]"

בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו[1] מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד[2].

עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת[3].

פיוטים למוצאי שבת

בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת פיוטים.

  • הפיוט 'אל תירא עבדי יעקב', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת. מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד[4].
  • הפיוט ניגון אליהו הנביא.
  • הפיוט ניגון המבדיל.

השייכות לגאולה

הזמן של מוצאי שבת שייך במיוחד לגאולה העתידה, וזהו שורש מקור המנהג להזכיר את אליהו הנביא מבשר הגאולה, וכן של סעודת מלווה מלכה.

באופן פרטי, הזמן של מוצאי שבת שייך לתחיית המתים[5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

שבת
ערב שבת הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת ויום טוב · תוספת שבת
ליל שבת קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · חקל תפוחין קדישין
תפילות השבת ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
זמנים בשבת ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
מוצאי שבת הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
מדיני השבת הלכות שבת (קטגוריה) · ל"ט אבות מלאכה · מלאכות שבת (קטגוריה)
פרטים נוספים נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג
זמירות שבת שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך · צמאה נפשי
ניגונים למוצאי שבת אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
שבתות מיוחדות שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות · שבת חול המועד

הערות שוליים

  1. ^ התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.
  2. ^ ראה ספר חסידים סימן קכא.
  3. ^ ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.
  4. ^ סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו, בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.
  5. ^ ראו הרחבה בקובץ 'מי ארמיא אדמורא גליון ה' עמוד 100.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מוצאי_שבת&oldid=772587"