לדלג לתוכן

ניקולייב – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ שוחזר מעריכה של 172.56.34.84 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלפא
תגית: שחזור
על סמך מסמכים, הספר הר אפרים, ו׳תולדות אברהם׳ לר׳ ישראל ברדה בהיכל הבעש״ט חוברת מה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אנדרטה ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב]]
[[קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו]]
'''ניקולאייב''' (מכונה גם בשם '''מיקולייב''') הינה העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]].  
'''ניקאלאיעוו''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום גוטליב]].  


רבים מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו שהייתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ואחיו, וכמו כן אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חריטונוב]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!{{מקור}}}}.
רבים מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת יאנאווסקי (הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]], ואחיו, וכמו כן אביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חאריטאנאוו]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!{{מקור}}}}.


==תולדות חב"ד בעיר==
==תולדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]
[[קובץ:ניקאלאיעוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקאלאיעוו, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.


סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חרסון‏‏|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה,
העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.  
באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].


בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חערסאן‏‏|מושבות (קאלאניעס) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר נתייסדה בשנת [[תקמ"ט]], ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה,
באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. ובשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.


טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה.  


לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.
בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר [[תרי״ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוווט ימלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר, ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.
 
בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.
 
טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו.
 
לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.
 
הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.


==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א==
==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א==
ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].


שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו.
שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.


התייחסות מיוחד ביותר בא הרבי מעיר כיצד הוא זוכר את חיי החסידים בניקולייב במכתב{{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז שמוצאו מהעיר חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''".
במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז'''".
[[קובץ:בית הרבי בניקולייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקוליוב בתרפ"ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מוסקובסקיא 19]]
[[קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקאלאיעוו בתרפ"ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]


==רבני העיר החסידיים==
==רבני העיר החסידיים==
*הרב [[אברהם דוד לאוואט]]{{הערה|אבי סבו של הרבי}}
*הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של הרבי הרש"ב}}
*הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש"ב}}
*הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] {{הערה|חתנו דל הרב מאיר שלמה ינובסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.}}
*הרב [[שמואל שניאורסאן (דוד כ״ק אדמו"ר שליט"א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.}}
*הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב.
*הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקאלאיעוו.


==חסידי חב"ד מהעיר נקולייב==
==חסידי חב"ד מהעיר ניקאלאיעוו==
*הרב [[שמשון חריטונוב]]
*הרב [[שמשון חאריטאנאוו]]
*הרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]]
*הרב [[שלום חאריטאנאוו (ניקאלאיעוו)|שלום חאריטאנאוו]]
*הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]
*הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]
*הרב [[אשר גרוסמן]]
*הרב [[אשר גרוסמן]]
*הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]
*הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]


==העיר כיום==
==העיר כיום==
רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].
רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].
{{פסקה חסרה}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32
*שניאור ברגר, '''ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32
*'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון
*'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון


{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־15:28, 15 בינואר 2026

קובץ:אנדרטה ניקאלאיעוו.jpg
אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקאלאיעוו

ניקאלאיעוו (מכונה גם בשם מיקאלאיעוו) היא העיר בה נולד הרבי. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב שלום גוטליב.

רבים מניגוני חב"ד באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת יאנאווסקי (הרב מאיר שלמה יאנאווסקי, ואחיו, וכמו כן אביהם הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת חאריטאנאוו ועוד[1].

תולדות חב"ד בעיר

קובץ:ניקאלאיעוו.jpg
ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקאלאיעוו, שם נערכה ברית המילה של הרבי

העיר ניקאלאיעוו שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.

סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קאלאניעס) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. העיר נתייסדה בשנת תקמ"ט, ובשנת תקע״א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקאלאיעוו. אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. ובשנת תקצ״ה אישר המושל הצבאי של ניקאלאיעוו את רבנותו של הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.

בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סעמדער שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה.

בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקאלאייעוו למושל הצבאי מי״ז אדר תרי״ד, כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב אברהם דוד לאוואוט (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוווט ימלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראשומנע בשנת תר״כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר, ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקאלאייעוו, התקיימו בחירות בכ״ב אייר תרכ״ב לרבנות ניקאלאייעוו, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקאלאייעוו, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.

בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ״ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.

טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקאלאיעוו, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ״ד) ברבנות ראמאנאווקא), למלא את מקומו ברבנות ניקאלאיעוו.

לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י״ז אדר תר״נ וקבורתו ביום ב׳ ח״י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאיעוו.

הקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.

עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.

שם גדל הרבי עד שנת תרס״ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.

במכתב הרבי [2] לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקאלאיעוו, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז".
קובץ:בית הרבי בניקאלאיעוו.jpeg
שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19

רבני העיר החסידיים

חסידי חב"ד מהעיר ניקאלאיעוו

העיר כיום

רבה של ניקאלאיעוו ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום דובער גוטליב.

לקריאה נוספת

  • שניאור ברגר, ניקאלאיעוו - מערי המבצר של חסידות חב"ד קישור לשבועון בית משיח בית משיח גליון 552 עמוד 32
  • שנים ראשונות קה"ת תשפ"א, פרק ראשון


ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןסלאוויטאמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןפאהארמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפוליןעיירות בצרפת

‏‏

הערות שוליים

  1. ^ ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים![דרוש מקור]
  2. ^ chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק
  3. ^ סב סבו של הרבי
  4. ^ סבו של הרבי שהיה חסיד של כ״ק אדמו״ר מהר״ש וכ״ק אדמו״ר הרש"ב
  5. ^ חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי
  6. ^ כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.