![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
א' בטבת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'קכ"ג - אברהם אבינו, | * ב'קכ"ג - אברהם אבינו, נולד ונפטר. | ||
*ג'שכ"ז - החלה הגלה נבוכדנצר מלך בבל את יהויכין וחכמי ומנהיגי ישראל מ[[ירושלים]] ל[[בבל]]. | * מנהג חג הבנות או ראש חודש לבנות - חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות ב[[יהדות ספרד]] צפון אפריקה ב[[ראש חודש]] טבת, בימי חג ה[[חנוכה]]. אחת הסיבות לכך מהמסופר במגילת אסתר, לפיה היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי. | ||
*[[תשל"ז]] - | * ג'שכ"ז - החלה הגלה נבוכדנצר מלך בבל את יהויכין וחכמי ומנהיגי ישראל מ[[ירושלים]] ל[[בבל]]. | ||
*[[תרע"ח]] - רבי חיים מקרשנוויץ, מחבר 'נתיבות חיים' 'משנת חיים' ועוד, נפטר. | * [[תשל"ז]] - רבי [[פנחס קהתי]], מחבר פירוש הקהתי על ה[[משניות]], נפטר. | ||
*[[תרפ"ח]] - רבי [[שלמה פנחסוב]], מחבר 'מלים ששה' 'ברית אברהם' 'חשק שלמה' ועוד, נפטר. | * [[תרע"ח]] - רבי חיים מקרשנוויץ, מחבר 'נתיבות חיים' 'משנת חיים' ועוד, נפטר. | ||
*[[תס"ב]] - רבי יאיר חיים בכרך, רבם של קובלנץ, מיינץ, וורמייזא, מחבר 'שו"ת חוות יאיר', נפטר. | * [[תרפ"ח]] - רבי [[שלמה פנחסוב]], מחבר 'מלים ששה' 'ברית אברהם' 'חשק שלמה' ועוד, נפטר. | ||
* [[תס"ב]] - רבי יאיר חיים בכרך, רבם של קובלנץ, מיינץ, וורמייזא, מחבר 'שו"ת חוות יאיר', נפטר. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
גרסה אחרונה מ־13:11, 18 בינואר 2026
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי[1] בלוח השנה היהודי וגם ראש חודש, והיום השישי של חג החנוכה. בליל יום זה מדליקים שבעה נרות (בשנים שיש בהם גם ל' בכסלו, יום זה הוא ב' דראש חודש טבת והיום השביעי בחג החנוכה. בליל יום זה מדליקים שמונה נרות).
תאריך זה חל בתקופת טבת
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'קכ"ג - אברהם אבינו, נולד ונפטר.
- מנהג חג הבנות או ראש חודש לבנות - חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות ביהדות ספרד צפון אפריקה בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה. אחת הסיבות לכך מהמסופר במגילת אסתר, לפיה היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי.
- ג'שכ"ז - החלה הגלה נבוכדנצר מלך בבל את יהויכין וחכמי ומנהיגי ישראל מירושלים לבבל.
- תשל"ז - רבי פנחס קהתי, מחבר פירוש הקהתי על המשניות, נפטר.
- תרע"ח - רבי חיים מקרשנוויץ, מחבר 'נתיבות חיים' 'משנת חיים' ועוד, נפטר.
- תרפ"ח - רבי שלמה פנחסוב, מחבר 'מלים ששה' 'ברית אברהם' 'חשק שלמה' ועוד, נפטר.
- תס"ב - רבי יאיר חיים בכרך, רבם של קובלנץ, מיינץ, וורמייזא, מחבר 'שו"ת חוות יאיר', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשט"ו - נמצאה גופתו של הת' ישראל אריה דברוסקין שנרצח על קידוש ה' בידי מחבלי ה'פדאיון'.
- תשד"מ - הרבי הורה בהתוועדות על מבצע הדפסת התניא.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרע"ד - הרב נחום וולוסוב, חסיד חב"ד תושב קראון הייטס, שנמנה בצעירותו על ראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ברוסיה מתוך מסירות נפש.
- תרע"ט - הרב יהודה לייב צייטלין, מקהילת אנ"ש במונטריאול, שעסק על פי הוראת הרבי במסחר, ונמנה על מקימי מוסדות החינוך החב"דיים בעיר והתומך העיקרי שלהם במשך שנים רבות.
- תרפ"ח - הרב שמעון אוחנה, רב בית הכנסת 'שערי אליהו' לעולי מרוקו בכפר חב"ד, שימש שנים רבות כמורה בבית ספר חב"ד ביפו.
- תשכ"ב - הרב יוסף אברהם פיזם, מנהל תלמוד תורה 'צבאות מנחם', משפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד בקריית שמואל, ומחבר ספרים.
- תשל"ד - הרב יחיאל הררי, חוקר וסופר חב"די, העוסק רבות בהפצת הרעיונות של ספר התניא לציבור הרחב.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשנ"ה - הרב אשר וילהלם, מנכבדי קהילת אנ"ש בירושלים.
| הפתגם היומי - א' בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| ראש חודש, ו' דחנוכה
נוהגים אשר היחיד מברך - בהלל - תחלה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל. הנוסח שאומרים הוא: "יהללוך ה"א כל מעשיך, בהשמטת תיבת "על". כל התפילין מניחים קודם מוסף, אבל השיעורים לומדים אחר סיום כל התפלה. |