לדלג לתוכן

שור הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
== מקורו בכתובים ==
== מקורו בכתובים ==
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
בספר [[איוב]] מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.|מקור=איוב פרק מ, פסוקים טו-כא}}במדרש<ref name=":1">ויקרא רבה כב, י.</ref> נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.


== תיאורו ==
== תיאורו ==
שורה 16: שורה 16:
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />.
אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו<ref name=":0" />.


כמות המים הזורמים נהר הירדן בששה חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת<ref name=":0" />.
כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת<ref name=":0" />. במדרש נוסף<ref name=":1" /> נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מ[[גן עדן]].
 
== מהותו ==
על מהותם של כלל מאכלי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] מבואר כי
 
== שחיטתו ==
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפירי הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}.ב[[מדרש]] נשאל על כך שהרי שחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]], מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".
 
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].
 
ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".
 
=== שחיטת שור הבר בחסידות ===
ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.
 
הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
 
שור הבר מקומו ב[[יבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.
 
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.
 
בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.
 
== הערות שוליים ==

גרסה מ־17:55, 21 ביולי 2025

הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית
הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית

שור הבר או בהמות הוא בעל חי עצום שנברא בששת ימי בראשית ומיועד להאכל בסעודת הצדיקים לעתיד לבוא.

מקורו בכתובים

בספר איוב מתואר שור הבר בפסוקים, מהם לומדים חז"ל את פרטיו:

הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל. הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ. יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ. עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל. הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ. כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם. תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה.

איוב פרק מ, פסוקים טו-כא

במדרש[1] נאמר כי היתר אכילת שור הבר הוא תחת איסור אכילת בהמות טמאות.

תיאורו

בריאתו

שור הבר נברא עם בת זוגו[2]. על מנת שלא יחריבו את העולם סירס הקב"ה את הזכר[3] וצינן הנקבה, ושמרה לצדיקים לעתיד לבוא.

גודלו

שור הבר רובץ על אלף הרים[4].

מאכלו

אלף ההרים עליהם רובץ שור הבר מצמיחים לו את מאכלו[4].

כמות המים הזורמים בנהר הירדן בששה (או י"ב) חודשים, גומע שור הבר בגמיעה אחת[4]. במדרש נוסף[1] נאמר כי הנהר ממנו הוא שותה נקרא "יובל" וכי הוא יוצא מגן עדן.

מהותו

על מהותם של כלל מאכלי הסעודה לעתיד לבוא מבואר כי

שחיטתו

שור הבר ישחט על ידי הקב"ה, באמצעות סנפירי הלויתן[5]מדרש נשאל על כך שהרי שחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה, מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".

הרבי מסביר[6] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.

הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[7]".

שחיטת שור הבר בחסידות

בתורת החסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.

הלויתן מקומו בים, "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.

שור הבר מקומו ביבשה, "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.

לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[8].

בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב[9].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ויקרא רבה כב, י.
  2. בבא בתרא דף עד עמוד ב.
  3. הוא שנאמר באיוב "הנה נא כחו במתניו" זה זכר שסירסו, "ואונו בשרירי בטנו" זו נקבה שציננה. בבא בתרא שם.
  4. 4.0 4.1 4.2 במדבר רבה פכ"א, יח.
  5. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם ויקר
  6. קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א
  7. זכריה י"ג ב
  8. ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני.
  9. ליקוטי תורה צו ז, ג.