לדלג לתוכן

ישראל שמעון שיין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.
עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.
באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].


נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].
נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].


היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן.
היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.


היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.
היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.
שורה 27: שורה 29:
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}

גרסה מ־21:28, 7 באוגוסט 2025

הרב שיין

הרב ישראל שמעון שיין (אזולאי) (תרי"ז-כ"ג אייר תר"פ) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק[דרושה הבהרה], ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים ובית הכנסת חב"ד בשכונה, ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.

תולדות חיים

נולד במוהילב בשנת תרי"ז (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית בסטארדוב וקלימוביץ.

אמו נפטרה בילדותו, ובשנת תר"ל, עלה עם אביו לארץ הקודש.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב בכור אזולאי, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון החיד"א ורבי ישראל יפה המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן. על פי המסורת, ביקש חמיו מאדמו"ר הצמח צדק שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים[1].

עם הקמתה של שכונת מאה שערים בירושלים בשנת תרל"ה היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.

באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי אליהו גוטמכר.

נמנה על מייסדי בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים[2], ולאחר עלייתו של הגאון ר' שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט ושל הגאון רבי יהושע לייב דיסקין.

היה בעל כשרון לציור וכתיבה, ושימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן[דרושה הבהרה].

היה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דוגמת 'החבצלת'.

נודע בכישרון הציור שלו. בשנת תרמ"א שלח ציור פרי מכחולו של קבר רחל ויד אבשלום אל משה מונטיפיורי.

נפטר בגיל 63 (או 66) בכ"ג אדר תר"פ.

כתביו

  • עליות אליהו - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה

משפחתו

לקריאה נוספת

  • אי"ש האשכולות - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה

הערות שוליים

  1. ^ סיפורים ירושלמים, עמוד 168.
  2. ^ אגלי נוחם, ע' קה.
  3. ^ בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.