אבק עפר ואפר – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־20:59, 16 בדצמבר 2025

יש אבק, אפר ועפר^[1], ושני ביאורים בזה: שהם שלוש בחינות בעבודת הבירורים, ושהם קליפה לעומת הקדושה.

ביאור ראשון - שלוש בחינות בבירורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההבדל ביניהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עפר הוא שיש בו צמיחה גם בלי זריעה, אפר יש בו צמיחה אבל רק כשזורעים בו (ולכן הוא כשר לכסוי הדם^[2], מפני שגם בו יש צמיחה) ואבק אין בו צמיחה כלל.

עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שיש צורך לברר את המידות, כך צריך לברר גם את גשמיות העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת המלכות דקליפה^[3]. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של יעקב אבינו על המלאך – שהעלו אבק עד כסא הכבוד. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא מלכות דקדושה^[4]).

בירור זה הוא ע"י המצות, ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות בעפר (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"^[5]), מצות התלויות באפר (אפר פרה, אפר סוטה^[6], אפר בראש חתנים^[7], אפר שבתענית ציבור^[8], אפר שבערב תשעה באב^[9], אפר שבתיקון חצות^[10]), ומצוות שהן באבק (אבק לשון הרע^[11] ואבק רכילות).

ביאור שני – בקדושה ובקליפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות^[12]. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר^[13], ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר^[15].

ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"^[16] – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"^[17] ופירש בזהר^[18] "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה^[19] והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד^[20]).

ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"^[21] ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"^[22], היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"^[23] שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע.

הערות שוליים

^ לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתכ"ג.
^ כדכתיב "וכסהו בעפר" (אחרי י"ז יג).
^ כללות קליפת נוגה היא מלכות דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.
^ תו"א וישלח כ"ו ד'.
^ בלק כ"ג י.
^ סוטה ט"ז ע"ב.
^ ב"ב ס' ע"ב.
^ תענית ט"ו ע"א.
^ שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.
^ משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.
^ ב"ב קס"ד.
^ לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.
^ וירא י"ח כ"ז.
^ רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.
^ מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר^[14].
^ בראשית ל"ב כ"ה.
^ חולין צ"א א'.
^ וישלח, דף ק"ע.
^ אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.
^ תו"א וישלח כ"ד.
^ ישעיהו כ"ט י"ט.
^ משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.
^ קהלת ב' י"ג.

[1] לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתכ"ג.

[2] כדכתיב "וכסהו בעפר" (אחרי י"ז יג).

[3] כללות קליפת נוגה היא מלכות דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.

[4] תו"א וישלח כ"ו ד'.

[5] בלק כ"ג י.

[6] סוטה ט"ז ע"ב.

[7] ב"ב ס' ע"ב.

[8] תענית ט"ו ע"א.

[9] שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.

[10] משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.

[11] ב"ב קס"ד.

[12] לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.

[13] וירא י"ח כ"ז.

[14] רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.

[15] מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר^[14].

[16] בראשית ל"ב כ"ה.

[17] חולין צ"א א'.

[18] וישלח, דף ק"ע.

[19] אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.

[20] תו"א וישלח כ"ד.

[21] ישעיהו כ"ט י"ט.

[22] משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.

[23] קהלת ב' י"ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[14]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ===עניינם בעבודה===
-כשם שיש צורך לברר את ה[[מידות]], כך צריך לברר גם את [[גשמיות]] העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת ה[[מלכות]] ד[[קליפה]]{{הערה|כללות [[קליפת נוגה]] היא '''מלכות''' דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.}}. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של [[יעקב אבינו]] על המלאך – שהעלו אבק עד [[כסא הכבוד]]. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא [[מלכות]] ד[[קדושה]]{{הערה|תו"א וישלח כ"ו ד'.}}).
+כשם שיש צורך לברר את ה[[מידות (ספירות)|מידות]], כך צריך לברר גם את [[גשמיות]] העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת ה[[מלכות]] ד[[קליפה]]{{הערה|כללות [[קליפת נוגה]] היא '''מלכות''' דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.}}. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של [[יעקב אבינו]] על המלאך – שהעלו אבק עד [[כסא הכבוד]]. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא מלכות ד[[קדושה]]{{הערה|תו"א וישלח כ"ו ד'.}}).
 בירור זה הוא ע"י המצות, ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות '''בעפר''' (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"{{הערה|בלק כ"ג י.}}), מצות התלויות '''באפר''' (אפר פרה, אפר סוטה{{הערה|סוטה ט"ז ע"ב.}}, אפר בראש חתנים{{הערה|ב"ב ס' ע"ב.}}, אפר שבתענית ציבור{{הערה|תענית ט"ו ע"א.}}, אפר שבערב תשעה באב{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.}}, אפר שבתיקון חצות{{הערה|משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.}}), ומצוות שהן '''באבק''' (אבק לשון הרע{{הערה|ב"ב קס"ד.}} ואבק רכילות).
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}.
 ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}).
 ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע.