![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|חיבוריו=ברך משה | |חיבוריו=ברך משה | ||
|השתייכות=[[חסידות סאטמר]] | |השתייכות=[[חסידות סאטמר]] | ||
|אב= | |אב=הרב חיים צבי טייטלבוים | ||
|תחומי עיסוק=אדמורו"ת סאטמר | |תחומי עיסוק=אדמורו"ת סאטמר | ||
|רבותיו=רבי [[יואל טייטלבוים]] | |רבותיו=רבי [[יואל טייטלבוים]] | ||
|אם=ברכה סימה | |אם=ברכה סימה | ||
}} | }} | ||
הרב '''משה טייטלבוים''' ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[ו' בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]] | הרב '''משה טייטלבוים''' ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[ו' בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]]. שימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. היה צאצא [[אדמו"ר הזקן|לאדמו"ר הזקן]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט שב[[רומניה]], | נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט שב[[רומניה]], לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה. | ||
בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו | בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה, | ||
נשא את לאה, בת | נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער | ||
=== במלחמת העולם השנייה === | === במלחמת העולם השנייה === | ||
[[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. | [[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. ואת ה"ברך משה" שלחו למחנה עבודה. | ||
כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]]. | כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]]. | ||
==== לאחר המלחמה ==== | ==== לאחר המלחמה ==== | ||
לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]],. במהלך התקופה בה שהה בסיגט | לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]],. במהלך התקופה בה שהה בסיגט והתחתן בזיווג שני עם פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן עבר לסיגט{{הערה|בעקבות ששמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות כך הוא החליט לעזוב את סיגט.}}מסיגט עבר לארצות הברית. | ||
במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם | במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם בית כנסת על שם אביו לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], וגם בה הקים בית כנסת על שם אביו. | ||
== קשריו עם הרבי וחב"ד == | == קשריו עם הרבי וחב"ד == | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי [[יואל מסאטמר|רבי יואל מסאטמר]]) ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו [[יואל טייטלבוים|הרב מסאטמער]] לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]".<ref>התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.</ref> הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר [[סאטמר]], נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו. (הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.</ref> | המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי [[יואל מסאטמר|רבי יואל מסאטמר]]) ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו [[יואל טייטלבוים|הרב מסאטמער]] לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]".<ref>התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.</ref> הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר [[סאטמר]], נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו. (הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.</ref> | ||
== | == באדמו"רות מסאטמר == | ||
לאחר פטירת דודו | לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. | ||
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה לעומת רבי | חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה{{הערה|לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר}} בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים" | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]. | |||
ההלוויה התקיימה בשכונת [[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת סאטמאר | ההלוויה התקיימה בבית הכנסת סאטמאר בשכונת [[וויליאמסבורג]], ולאחר מכן בבית הכנסת סאטמאר ב[[קרית יואל]]. | ||
נטמן בקרית יואל | נטמן בקרית יואל. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
בנו הרב חיים צבי מייזליש, | |||
בנו מרדכי אהרן, | |||
בנם זלמן לייב, | |||
בנו [[אהרן טייטלבוים]], אחד משני אדמו"רי סאטמר | |||
בנו חנניה יום טוב ליפא, | |||
בנו [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. אחד משני אדמו"רי סאטמר | |||
{{הערות שוליים}} | בנו הרב שלום אליעזר,{{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | {{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | [[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | ||
גרסה מ־19:45, 11 באוגוסט 2025
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דף שיחה.
| הרב משה טייטלבום | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ב ניסן תרע"ה |
| פטירה | כ"ו ניסן תשס"ו |
| השתייכות | חסידות סאטמר |
| תחומי עיסוק | אדמורו"ת סאטמר |
| רבותיו | רבי יואל טייטלבוים |
| חיבוריו | ברך משה |
| אב | הרב חיים צבי טייטלבוים |
| אם | ברכה סימה |
הרב משה טייטלבוים (י"ב בחשוון תרע"ה - ו' בניסן תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר. שימש גם כנשיא העדה החרדית. היה צאצא לאדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
נולד בי"ב בחשוון תרע"ה, בסיגט שברומניה, לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה.
בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו לגיל מצוות נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים, בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער
במלחמת העולם השנייה
בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. ואת ה"ברך משה" שלחו למחנה עבודה.
כאשר חילי ארצות הברית הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. באייר תש"ה שוחרר המחנה בידי הרוסים.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר לסיגט,. במהלך התקופה בה שהה בסיגט והתחתן בזיווג שני עם פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן עבר לסיגט[1]מסיגט עבר לארצות הברית.
במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, והקים שם בית כנסת על שם אביו לאחר מכן עבר לבורו פארק, וגם בה הקים בית כנסת על שם אביו.
קשריו עם הרבי וחב"ד
ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.
המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".[2] הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו. (הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.[3]
באדמו"רות מסאטמר
לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג.
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה[4] בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים"
פטירתו
נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.
ההלוויה התקיימה בבית הכנסת סאטמאר בשכונת וויליאמסבורג, ולאחר מכן בבית הכנסת סאטמאר בקרית יואל.
נטמן בקרית יואל.
משפחתו
בנו הרב חיים צבי מייזליש,
בנו מרדכי אהרן,
בנם זלמן לייב,
בנו אהרן טייטלבוים, אחד משני אדמו"רי סאטמר
בנו חנניה יום טוב ליפא,
בנו יקותיאל יהודה טייטלבוים. אחד משני אדמו"רי סאטמר
בנו הרב שלום אליעזר,==הערות שוליים==
- ↑ בעקבות ששמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות כך הוא החליט לעזוב את סיגט.
- ↑ התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.
- ↑ חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.
- ↑ לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר
