![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט שב[[רומניה]], לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה. | נולד ב[[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]], בסיגט שב[[רומניה]], לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה. | ||
בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה, | בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו ל[[בר מצוה|גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה, | ||
נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער | נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער | ||
=== במלחמת העולם השנייה === | === במלחמת העולם השנייה === | ||
[[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. | [[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. באותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. ואו עצמו שלחו למחנה עבודה. | ||
כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]]. | כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]]. | ||
==== לאחר המלחמה ==== | ==== לאחר המלחמה ==== | ||
לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]], | לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]], במהלך התקופה בה שהה בסיגט והתחתן בזיווג שני עם פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן עבר לסיגט{{הערה|בעקבות ששמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות כך הוא החליט לעזוב את סיגט.}}מסיגט עבר לארצות הברית. | ||
במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], | במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], ולאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], | ||
== קשריו עם הרבי וחב"ד == | == קשריו עם הרבי וחב"ד == | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. | לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. | ||
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה{{הערה|לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר}} בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים" | חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה{{הערה|לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר}}. בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים" | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]. | נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]. | ||
נטמן בקרית יואל. | נטמן בקרית יואל. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בנו הרב [[חיים צבי מייזליש]], | |||
* בנם הרב [[מרדכי אהרן]], | |||
* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], | * בנם הרב [[זלמן לייב טייטלבוים (בורו פארק)|זלמן לייב]], | ||
* בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא]], | * בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], | ||
* בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים | *בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא]], | ||
* בנו הרב [[שלום אליעזר]], | *בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. | ||
{{הערות שוליים}} | *בנו הרב [[שלום אליעזר]], | ||
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | {{הערות שוליים}}{{קרד|יחי המלך}}{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | [[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]] | [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]] | ||
גרסה מ־17:45, 31 באוגוסט 2025
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דף שיחה.
| רבי משה טייטלבום | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ב ניסן תרע"ה |
| פטירה | כ"ו ניסן תשס"ו |
| השתייכות | חסידות סאטמר |
| תחומי עיסוק | אדמורו"ת סאטמר |
| רבותיו | רבי יואל טייטלבוים |
| חיבוריו | ברך משה |
| אב | הרב חיים צבי טייטלבוים |
| אם | ברכה סימה |
רבי משה טייטלבוים (י"ב בחשוון תרע"ה - ו' בניסן תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר. שימש גם כנשיא העדה החרדית. היה צאצא לאדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
נולד בי"ב בחשוון תרע"ה, בסיגט שברומניה, לרב חיים צבי טייטלבוים, ולאמו ברכה סימה.
בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו. בהגיעו לגיל מצוות נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים, בבחרותו הוסמך לרבנות. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
נשא את לאה, בת הרב חנוך העניך מייער
במלחמת העולם השנייה
בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. באותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. ואו עצמו שלחו למחנה עבודה.
כאשר חילי ארצות הברית הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. באייר תש"ה שוחרר המחנה בידי הרוסים.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר לסיגט, במהלך התקופה בה שהה בסיגט והתחתן בזיווג שני עם פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן עבר לסיגט[1]מסיגט עבר לארצות הברית.
במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, ולאחר מכן עבר לבורו פארק,
קשריו עם הרבי וחב"ד
ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.
המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".[2] הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו. (הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.[3]
באדמו"רות סאטמר
לאחר פטירת דודו, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג.
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנהגה[4]. בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות", של ארגון "קרן הצלה" ושל "התאחדות הרבנים"
פטירתו
נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.
נטמן בקרית יואל.
משפחתו
- בנו הרב חיים צבי מייזליש,
- בנם הרב מרדכי אהרן,
- בנם הרב זלמן לייב,
- בנו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים,
- בנו הרב חנניה יום טוב ליפא,
- בנו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים.
- בנו הרב שלום אליעזר,
הערות שוליים
- ↑ בעקבות ששמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בעקבות כך הוא החליט לעזוב את סיגט.
- ↑ התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.
- ↑ חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.
- ↑ לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר
