לדלג לתוכן

ניגון ע' (תקעו בחודש): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הוספתי פרט בנוגע לניגון., הרחבה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
ישנם ריבוי '''ניגונים לראש השנה''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.
ישנם ריבוי '''ניגונים לראש השנה''' המלאים רגש וספוגים מ[[התבוננות]] ה[[מוח]] והתפעלות ה[[לב]], המושרים בפי [[חסידי חב"ד]] מידי שבת בשבתו.



גרסה מ־08:19, 31 באוגוסט 2025

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ישנם ריבוי ניגונים לראש השנה המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.

כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת מכיוון שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.

לרוב, מושר ניגון זה בפי החסידים עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל אדמו"ר המהר"ש ונפגשו עם חסידי קאפוסט ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזרו מה ששמעו בליובאוויטש (בכדי ללעוג על 'פשטותם' של מאמרי חב"ד ליובאוויטש). החסידים לא חזרו את המאמרים אבל את הדיבור המתחיל של המאמרים של ראש השנה ושבת תשובה הם חזרו עם הניגון הזה שמבטא את כיוונה של ליובאוויטש ואת השוני בינה לבין קאפוסט בעבודה.

יצויין שהשנה היחידה שנאמרו בה מאמרים עם שלושה ד"ה אלו - 'תקעו בחודש', ובחודש השביעי', 'שובה ישראל' על ידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש הייתה שנת תר"ל. מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים תרכ"ט.

ראש השנה חל אז ביום ב' ג'. יוצא אפוא שהחסידים הגיעו לשבת שלפני ראש השנה, ובו נאמר המאמר 'תקעו בחודש'. בראש השנה נאמר המאמר 'ובחודש השביעי', ובשבת שובה נאמר המאמר 'שובה ישראל'.

ניגון זה הוא ניגון ע' בספר הניגונים.

ראו גם

קישורים חיצונים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ניגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.