![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד אוקינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אחידות ותיקון קישור |
פיסוק, דקדוק, עריכה לשונית, תיקון קישורים והסרת קישורים מיותרים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד אוקינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד אוקינוב]] | [[קובץ:דוד אוקינוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד אוקינוב]] | ||
[[קובץ:אוקינוב בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | [[קובץ:אוקינוב בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | ||
הרב '''דוד אוקינוב''' (מכונה '''ר' דוד ראמענער'''; [[תער"ב]] - [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]]), היה [[חסיד חב"ד]] שעמד ללא חת מול ה[[ק.ג.ב.]] ב[[רוסיה]] | הרב '''דוד אוקינוב''' (מכונה '''ר' דוד ראמענער'''; [[תער"ב]] - [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]]), היה [[חסיד חב"ד]] שעמד ללא חת מול ה[[ק.ג.ב.]] ב[[ברית המועצות|רוסיה הסובייטית]] ושרד את ה[[שואה]]. נרצח ב[[קראון הייטס]], בדרכו לבית הכנסת. הרבי אמר [[מאמר]] ו[[שיחה]] במיוחד לזכרו. בתוך השיחה התבטא הרבי: "היותו כבר במקומו ב[[גן עדן]], יחד עם [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]]". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב דוד אוקינוב הי"ד (המכונה ר' דוד ראמענער) נולד ב[[עיירה]] | הרב דוד אוקינוב הי"ד (המכונה ר' דוד ראמענער) נולד ב[[עיירה]] מירגרוד שב[[אוקראינה]], בחודש [[תמוז]] [[תער"ב]], הילד הרביעי להוריו - ר' אפרים ואסתר אוקינוב. | ||
בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה ל[[האדיטש]], שם התגורר החסיד הרב [[יחזקאל גרינפרס]], | בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה ל[[האדיטש]], שם התגורר החסיד הרב [[יחזקאל גרינפרס]], ששכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחילה - הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], בהנהלת הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. | ||
לאחר חג ה[[פסח]] [[תרפ"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] אצל הרב [[יהודה הבר]]. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אך שוחרר לאחר | לאחר חג ה[[פסח]] [[תרפ"ח]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]] אצל הרב [[יהודה הבר]]. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אך שוחרר לאחר יום אחד. | ||
בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] אצל הרב [[יהושע קארף]], שם היה מקורב לחסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] אצל הרב [[יהושע קארף]], שם היה מקורב לחסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]]. | ||
לאחר מספר שנים עבר ל[[מוסקבה]] שם התגורר בדירת חדר, | לאחר מספר שנים עבר ל[[מוסקבה]], שם התגורר בדירת חדר. בזמן שהותו שם, היה מקורב ל[[חסיד]]ים רבים, ובהם ר' [[שניאור זלמן בוטמן]] ור' שמואל לובשאצקי. | ||
==בטשקנט ובארץ הקודש== | ==בטשקנט ובארץ הקודש== | ||
בשנת [[תש"א]], בימי [[מלחמת העולם השנייה]], גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה | בשנת [[תש"א]], בימי [[מלחמת העולם השנייה]], גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה נשא את רעייתו בתיה רבקה ועבר להתגורר ב[[טשקנט]], שם היה מקורב לר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בהמשך, עקב רדיפות ה[[ק.ג.ב.]], נמלט לקרסנאלוטש. | ||
במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מ[[רוסיה]] אלא שנכשל פעם | במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מ[[רוסיה]] אלא שנכשל פעם אחר פעם. בשנת [[תשכ"ה]] בירכו [[הרבי]] שיגיע ל[[ארץ הקודש]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]]. | ||
בחודש [[אלול]] [[תשכ"ז]] נסע ר' דוד עם בניו ל[[קראון הייטס]], שם נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר ב[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] עבור [[עזרת אחים]]. | בחודש [[אלול]] [[תשכ"ז]] נסע ר' דוד עם בניו ל[[קראון הייטס]], שם נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר ב[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] עבור ארגון [[עזרת אחים]]. | ||
לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] חזר ל[[ארץ הקודש]]. | לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] חזר ל[[ארץ הקודש]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==בחזרה לארצות הברית, והרצח== | ==בחזרה לארצות הברית, והרצח== | ||
בשנת [[תשל"ו]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], ו[[הרבי]] הורה לו | בשנת [[תשל"ו]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], ו[[הרבי]] הורה לו להישאר ב[[קראון הייטס]] עד שימצא שידוך לביתו מרת איטה. | ||
בין השנים [[תשל"ז]] - [[תש"מ]] לימד ר' דוד בישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]] | בין השנים [[תשל"ז]] - [[תש"מ]] לימד ר' דוד בישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]] באושן פארקווי. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] | בחודש [[תשרי]] [[תש"מ]] השתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין. | ||
ביום חמישי - [[ד' בחשוון]] [[תש"מ]] נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו ל[[בית כנסת|בית הכנסת]]. הרצח עורר סערה. | |||
==התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"== | ==התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"== | ||
ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[ז' בחשוון|ז' מרחשוון]] [[תש"מ]] אמר הרבי את מאמר "וירח ה' את [[ריח]] הניחוח", בו דיבר אודות הרצח. במהלך ה[[מאמר]] וה[[שיחה]] שלאחריו נחנק קולו הקדוש בבכי נורא: | |||
"לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך ייתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה... יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו' | "לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך ייתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה... יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו'. | ||
בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח... | בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח... | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
ובוודאי ש[[התוועדות]] זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית ה[[נשמה]] וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר"{{הערה|תיאור ההתוועדות ותיעוד בתמונות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] 1433 ע' 48-49}}. | ובוודאי ש[[התוועדות]] זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית ה[[נשמה]] וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר"{{הערה|תיאור ההתוועדות ותיעוד בתמונות פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] 1433 ע' 48-49}}. | ||
קבוצה מ[[אנ"ש]] | קבוצה מ[[אנ"ש]] ומבני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי [[רוסיה]], כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון [[פר"י]], [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[תומכי תמימים אושן פארקווי]]. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[מאיר אוקינוב]] - שליח הרבי ב[[ניו יורק]] - יושב ראש מוסדות [[פר"י]] | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[צבי הירש אוקינוב]] - שליח הרבי ומנהל מרכז חב"ד [[פר"י]] ב[[ברייטאן ביטש|ברייטן ביטש]] | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[מנחם מענדל אוקינוב]]<ref>נפטר בשנת [[תשפ"ב]]</ref> - שליח הרבי ומנהל ישיבה ומחנה קיץ [[פר"י]] | ||
*בתו, איטא - אשת הרב יוסף יצחק אלטיין | *בתו, איטא - אשת הרב יוסף יצחק אלטיין | ||
גרסה אחרונה מ־15:04, 8 בספטמבר 2025
הרב דוד אוקינוב (מכונה ר' דוד ראמענער; תער"ב - ד' בחשוון תש"מ), היה חסיד חב"ד שעמד ללא חת מול הק.ג.ב. ברוסיה הסובייטית ושרד את השואה. נרצח בקראון הייטס, בדרכו לבית הכנסת. הרבי אמר מאמר ושיחה במיוחד לזכרו. בתוך השיחה התבטא הרבי: "היותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאנו".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד אוקינוב הי"ד (המכונה ר' דוד ראמענער) נולד בעיירה מירגרוד שבאוקראינה, בחודש תמוז תער"ב, הילד הרביעי להוריו - ר' אפרים ואסתר אוקינוב.
בילדותו עברה המשפחה לגור בעיר ראמען הסמוכה להאדיטש, שם התגורר החסיד הרב יחזקאל גרינפרס, ששכנע את ר' דוד לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים. בתחילה - הוריו של ר' דוד לא הסכימו, אך ר' דוד שבת רעב עד שהוריו הסכימו לשולחו לישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, בהנהלת הרב ישראל נח בליניצקי.
לאחר חג הפסח תרפ"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים נעוול אצל הרב יהודה הבר. לאחר מספר שבועות נעצר על ידי הק.ג.ב., אך שוחרר לאחר יום אחד.
בתחילת שנת תרפ"ט עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב אצל הרב יהושע קארף, שם היה מקורב לחסיד ר' איצ'ה דער מתמיד.
לאחר מספר שנים עבר למוסקבה, שם התגורר בדירת חדר. בזמן שהותו שם, היה מקורב לחסידים רבים, ובהם ר' שניאור זלמן בוטמן ור' שמואל לובשאצקי.
בטשקנט ובארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א, בימי מלחמת העולם השנייה, גוייס לצבא הסוביייטי ושם גם נפצע. בסיום המלחמה נשא את רעייתו בתיה רבקה ועבר להתגורר בטשקנט, שם היה מקורב לר' שלמה חיים קסלמן. בהמשך, עקב רדיפות הק.ג.ב., נמלט לקרסנאלוטש.
במשך השנים ניסה מספר פעמים להימלט מרוסיה אלא שנכשל פעם אחר פעם. בשנת תשכ"ה בירכו הרבי שיגיע לארץ הקודש, ובשנת תשכ"ו הגיע לארץ הקודש והתיישב בשיכון חב"ד בלוד.
בחודש אלול תשכ"ז נסע ר' דוד עם בניו לקראון הייטס, שם נכנס ליחידות אצל הרבי. בהזדמנות זו הורה לו הרבי להישאר בארצות הברית כשד"ר עבור ארגון עזרת אחים.
לאחר חג הפסח תשכ"ח חזר לארץ הקודש.
בחזרה לארצות הברית, והרצח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו נסע לרבי, והרבי הורה לו להישאר בקראון הייטס עד שימצא שידוך לביתו מרת איטה.
בין השנים תשל"ז - תש"מ לימד ר' דוד בישיבת ליובאוויטשער ישיבה באושן פארקווי.
בחודש תשרי תש"מ השתדכה בתו איטא עם ר' יוסף יצחק אלטיין.
ביום חמישי - ד' בחשוון תש"מ נרצח על ידי גוי מקומי בדרכו לבית הכנסת. הרצח עורר סערה.
התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות ז' מרחשוון תש"מ אמר הרבי את מאמר "וירח ה' את ריח הניחוח", בו דיבר אודות הרצח. במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הקדוש בבכי נורא:
"לאחרי אריכות הגלות והגזירות והשמדות ר"ל איך ייתכן שכל זה אינו מספיק ונמצאים עדיין בגלות ובחושך כפול ומכופל, ועד שמזמן לזמן ישנם מאורעות כאלה שאין עליהם שום ביאור והסבר כלל, מכל צד ופינה... יש עדיין חושך הגלות, ועד לחושך כפול ומכופל ועד למאורעות כו' בשלוחי מצוה וכו'.
בגמרא דנים בהגדרתם 'שלוחי מצוה', במסכת פסחים דף ח', ושם מדובר על מי שבודק את החמץ, עולה לרגל וכדומה, דהיינו שעסוק במצוה, ור' דוד היה בדרכו לבית הכנסת, והכוונה היא שלמרות כל הגלות וכל הניסיונות, כעת מגיע ניסיון נוסף, שיהודי שהיה בגדר של שליח מצוה, נרצח...
בנוגע למאורע המבהיל, צריך לקשרו עם ענין של תורה, שיהיה "מושיבין ישיבה על קברו" לייסד מוסד של תורה, בפרט עבור אלו שהגיעו מהמדינה ההיא..
ובוודאי שהתוועדות זו, ועל אחת כמה וכמה המוסד החדש זהו הנחת רוח הגדול ביותר (לא רק בהסכמה אלא נחת רוח הכי גדול), וקשור עם עליית הנשמה וכו', בהיותו כבר במקומו בגן עדן, יחד עם רבותינו נשיאינו, וכיון שמקשרים זאת עם הוספה בלימוד התורה בריבוי - הרי זה יומשך גם למטה בענינים שהם הטוב הנראה והנגלה גם לעיני בשר, כלומר, לא רק ענינים שלעת עתה הם חסדים מכוסים, אלא חסדים המגולים דוקא, חסדים גלויים שנראים בעיני בשר"[1].
קבוצה מאנ"ש ומבני המשפחה התאספו למחרת והקימו מוסד חינוך ליוצאי רוסיה, כהוראת הרבי, בשיתוף ארגון פר"י, בית רבקה ותומכי תמימים אושן פארקווי. הרבי בחר למוסד זה את שמו - אהל דוד. מוסד זה פועל עד היום.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מאיר אוקינוב - שליח הרבי בניו יורק - יושב ראש מוסדות פר"י
- בנו, הרב צבי הירש אוקינוב - שליח הרבי ומנהל מרכז חב"ד פר"י בברייטן ביטש
- בנו, הרב מנחם מענדל אוקינוב[2] - שליח הרבי ומנהל ישיבה ומחנה קיץ פר"י
- בתו, איטא - אשת הרב יוסף יצחק אלטיין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, אוהל דוד - תולדות ר' דוד אוקונוב הי"ד תשס"ט, יצא לאור לחתונת נכדו ר' דוד אוקונוב עם יוכבד שיינברגר
- סקירה על תולדות חייו מעובד לפי התשורה 'אוהל דוד' תשס"ט, פורסם בשבועון בית משיח 714
- למאמר - טקסט והקלטה - שהרבי אמר בעקבות הרצח של ר' דוד אוקינוב
- תולדות חייו בתשורה שיצא לאור על ידי משפחתו (הקישור אינו פעיל)
- 41 שנה לרצח הרב דוד אוקינוב אנגלית.
הערות שוליים
- ↑ תיאור ההתוועדות ותיעוד בתמונות פורסמו בשבועון בית משיח 1433 ע' 48-49
- ↑ נפטר בשנת תשפ"ב