![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
קליפת צרפת – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "עניינה '''קליפת צרפת''' היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של קליפת סנחריב. == ענינה == במלחמה שנערכה בין רוסיה לצרפת היו כאלה שסברו שכדאי שצרפת תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל גשמיות בשפע אך אדמו"ר הזקן סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר ר..." |
הסרת קישורים עודפים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
עניינה '''קליפת צרפת''' היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של [[קליפת סנחריב]]. | עניינה '''קליפת צרפת''' היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של [[קליפת סנחריב]]. | ||
== ענינה == | ==ענינה== | ||
במלחמה שנערכה בין [[רוסיה]] ל[[צרפת]] היו כאלה שסברו שכדאי ש[[צרפת]] תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל [[גשמיות]] בשפע אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר | במלחמה שנערכה בין [[רוסיה]] ל[[צרפת]] היו כאלה שסברו שכדאי ש[[צרפת]] תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל [[גשמיות]] בשפע אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר רוסיה ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של [[בני ישראל]] עדיף שרוסיה תנצח, וכשלונו:{{הערה|אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.}} "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים". | ||
הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת [[אדמו"ר האמצעי]]<ref>אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך). </ref> – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה<ref>מתוך [[דבר מלכות וישב]].</ref>. | הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת [[אדמו"ר האמצעי]]<ref>אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך). </ref> – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה<ref>מתוך [[דבר מלכות וישב]].</ref>. | ||
== ראם גם == | == ראם גם == | ||
[[קליפת סנחריב]] | *[[קליפת סנחריב]] | ||
*[[דבר מלכות וישב]] | |||
*[[צרפת]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קליפות]] | |||
[[ | |||
גרסה מ־17:09, 17 בספטמבר 2025
עניינה קליפת צרפת היא: "לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כמו עניינה של קליפת סנחריב.
ענינה
במלחמה שנערכה בין רוסיה לצרפת היו כאלה שסברו שכדאי שצרפת תנצח מפני שאז יהיה לעם ישראל גשמיות בשפע אך אדמו"ר הזקן סבר שכדאי שאלכסנדר, צאר רוסיה ינצח כי לטובת מצבם הרוחני של בני ישראל עדיף שרוסיה תנצח, וכשלונו:[1] "אם ינצח ב"פ (בונאפארט - שם המשפחה של נפוליון) יורבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל, אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל מאביהן שבשמים, ואם ינצח א' (אלכסנדר) אם כי יורבה העוני בישראל ויושפל קרן ישראל, אבל יתקשרו ויתחברו ויתעקדו לבן של ישראל לאביהן שבשמים".
הטעם לכך הי', כי צרפת (בראשות נפוליון) העמידה עצמה כמביאה את רוח החופש ר"ל מכל עניני דת ואמונה בהקב"ה. וקליפה זו של מלכות צרפת (ונפוליון) – שהיוותה את "תוקף הקליפה והדין הקשה" מחמת ה"גאות והתנשאות לתלות ולסמוך על כוחו וגבורתו כו' לומר כוחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה ובטחון באלקים כו'" (בדוגמת קליפת סנחריב), וכפי שמבאר זאת אדמו"ר האמצעי[2] – לא היתה רק ענין זמני כו', אלא הדבר נוגע לכל הזמנים והדורות שלאחרי זה[3].
ראם גם
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדה"ז, סי' ס"ד.
- ↑ אגרות- קודש אדמו"ר האמצעי סי' ח (ע' רלז ואילך).
- ↑ מתוך דבר מלכות וישב.