ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה, בו מכריז החזן: "ברכו את ה' המברך" והציבור עונה: "ברוך ה' המברך לעולם ועד", החזן חוזר אחריהם ואומר גם: "ברוך ה' המברך לעולם ועד" .

רקע

התפילה מוזכרת במשנה במסכת ברכות: "אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר: ברכו את ה'. רבי ישמעאל אומר: ברכו את ה' המבורך". למרות שבדרך כלל ההלכה נפסקת כדעת רבי עקיבא, במחלוקת זו נקבע בגמרא כדעת רבי ישמעאל.

על פי הראב"ן, קטע זה נועד במקורו עבור שליח ציבור המברך את ברכות קריאת שמע עבור הציבור ומוציא אותם ידי חובה, ולכן קודם לכן הוא פונה אל הציבור שיסכימו וישתתפו לברכתו. גם אמירת ברכו לפני העלייה לתורה היא פניה לציבור להתכוון להשתתף עם העולה בברכותיו ובקריאתו בתורה.

הקטע דומה לברכת הזימון שנועדה במקורה למי שמברך ברכת המזון ומוציא אחרים ידי חובתם, שאומר קודם לכן: "נברך (אלוקינו) שאכלנו משלו", והם עונים "נברך (אלקינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו".

מקומות האמירה

הקטע נאמר כמה פעמים:

• לפני ברכות קריאת שמע של שחרית וערבית.
• לפני ברכת העולה לתורה.
• בערבית לשבת לפני "עלינו".

מנהגי חב"ד

אמנם בעדות שונות נהוג לומר "אמן" לאחר שהחזן אומר "ברוך ה' המבורך כו'" - אין נהוג זאת בחב"ד.

הרבי נהג להתכופף מעט כאשר החזן אומר "ברכו", ולהתכופף עוד יותר באמירתו "ברוך" ולהזדקף חזרה מאמירת "ה' המבורך וכו'".

עומדים באמירת "ברכו".

לשחרית נהג הרבי לעמוד מ"ברוך ה' לעולם" עד לאחר "ברכו".

בהלכה

הגה"ח שבתי יונה פרידמן מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" לברכות קריאת שמע, ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מהמשנה ברורה מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה...

אדמו"ר הזקן משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו".

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כאשר יהודי שעולה לתורה אומר "ברכו את המבורך" גם אם לא יודע את הכוונות המתאימות והראויות לכך הרי אומרים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הרי הוא בירך את שמו ה' באבי"ע!