לדלג לתוכן

אריה ליב ארונין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ירוחם אריה ליב''' הכהן '''ארונין''' (תר"ט–תרצ"ב) היה מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש. שימש כרב בעיירה קרסנלוקי, ומשנת תרס"ב כיהן כרב העיר צ'בויגן שבמדינת ויסקונסין, ארה"ב. בערוב חייו עלה לארץ ישראל.  
הרב '''ירוחם אריה ליב''' הכהן '''ארונין''' (א' באב תר"ט– ח' בחשון תרצ"ב) היה מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש. שימש כרב בעיירה קרסנלוקי, ומשנת תרס"ב כיהן כרב העיר צ'בויגן שבמדינת ויסקונסין, ארה"ב. בערוב חייו עלה לארץ ישראל.  


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[ראש חודש]] [[אב (חודש)|מנחם אב]] [[תר"ט]], לאביו חיים יהודא ממשפחת חסידי חב"ד. עוד בצעירותו זכה לראות פני [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]] ולשמוע ממנו דברי חסידות. לאחר פטירת הצמח צדק הפך למקושר גדול של [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]]. פטירת אדמו"ר המהר"ש הותירה אותו שבור לב, והוא נמנע מלנסוע לליובאוויטש במשך שנים ארוכות - "[[חורבן ליובאוויטש|תקופת חורבן ליובאוויטש]]", עד תשרי תרנ"ד<ref>ספר השיחות, תרצ"ו - חורף ה'ש"ת, עמוד 337. שם הערה 24. </ref>.
נולד ב[[ראש חודש]] [[אב (חודש)|מנחם אב]] [[תר"ט]], לאביו חיים יהודא ממשפחה מורחבת של חסידי חב"ד. עוד בצעירותו זכה לראות פני [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]] ולשמוע ממנו דברי חסידות. לאחר פטירת הצמח צדק הפך למקושר גדול של [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]]. פטירת אדמו"ר המהר"ש הותירה אותו שבור לב, והוא נמנע מלנסוע לליובאוויטש במשך שנים ארוכות - "[[חורבן ליובאוויטש|תקופת חורבן ליובאוויטש]]", עד תשרי תרנ"ד<ref>ספר השיחות, תרצ"ו - חורף ה'ש"ת, עמוד 337. שם הערה 24. </ref>.


בימי צעירותו שימש כרב בעיירה קרסנלוקי שבאזור בלארוס של ימינו<ref>זכרונותיו של [[יהודה חיטריק]] שנולד בעיירה זו. </ref>. בשנת [[תרס"ב]] היגר ל[[ארצות הברית]], והתיישב במדינת ויסקונסין. במשך כ־25 שנה כיהן כרבה הראשי של העיר צ’בויגן וכ[[שוחט|שו"ב]]. בתקופת כהונתו ביסס חיי תורה ויראת שמים בקהילה המקומית, והרביץ תורה ברבים.  
בימי צעירותו שימש כרב בעיירה קרסנלוקי שבאזור בלארוס של ימינו<ref>זכרונותיו של [[יהודה חיטריק]] שנולד בעיירה זו. </ref>. בשנת [[תרס"ב]] היגר ל[[ארצות הברית]], והתיישב במדינת ויסקונסין. במשך כ־25 שנה כיהן כרבה הראשי של העיר צ’בויגן וכ[[שוחט|שו"ב]]. בתקופת כהונתו ביסס חיי תורה ויראת שמים בקהילה המקומית, והרביץ תורה ברבים.  


הרב ארונין היה ידוע כחסיד נלהב, בעל יראת שמים ומדויק במצוות “קלה כחמורה”. כאשר אחד החסידים ברוסיה שאלו אם ניתן לשמור תורה ומצוות בארה"ב בההידורים, השיב לו ארונין: “אין שום חשש, כי הבחירה חפשית גם באמריקה”<ref>מכתב מאת אברהם מורינסון אל גיסו, ר' [[דוד שיפרין]] - שבו הוא כמזכיר מדברי הרב ארונין - פורסם ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמ' ה. כמו כן ראוי לציין את הנכתב שם בעמ' ז, שלפיו בארכיונו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] נשמרו מכתבים ששלח הרב ארונין אל החסיד ר' משה סוקולוב.</ref>.
הרב ארונין היה ידוע כחסיד נלהב, בעל יראת שמים ומדויק במצוות “קלה כחמורה”. כאשר אחד החסידים ברוסיה שאלו אם ניתן לשמור תורה ומצוות בארה"ב בההידורים, השיב לו ארונין: “אין שום חשש, כי הבחירה חפשית גם באמריקה”<ref>מכתב מאת אברהם מורינסון אל גיסו, ר' [[דוד שיפרין]] - שבו הוא מזכיר מדברי הרב ארונין - פורסם ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמ' ה. כמו כן ראוי לציין את הנכתב שם בעמ' ז, שלפיו בארכיונו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] נשמרו מכתבים ששלח הרב ארונין אל החסיד ר' משה סוקולוב.</ref>.


בסוף ימיו, בשנת תרפ"ה, החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]], בשנת תרפ"ט, היה ממקבלי פניו, וזכה הערכה מיוחד מצד הרבי הריי"צ.  
בסוף ימיו, בשנת תרפ"ה, החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בשנת תרפ"ט, בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]], היה ממקבלי פניו, וזכה להערכה מיוחד מצד הרבי הריי"צ.  


נפטר ביום ח' בחשוון תרצ"ב, ונקבר בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.
נפטר ביום ח' בחשוון תרצ"ב, ונקבר בחלקת חב"ד בבית העלמין שבהר הזיתים.


== משפחתו ==
== משפחתו ==


* אחיו, מנחם מענדל (מקס) ארונין (תרכ"ז-תש"ג), היגר לארה"ב והיה רב בכמה קהילות.  
* אחיו, מנחם מענדל (מקס) ארונין (תרכ"ז-תש"ג), היגר לארה"ב והיה רב בכמה קהילות.  
* בנו, שמעון  
* בנו, שמעון, ארה"ב.
* בנו, שמואל אברהם  
* בנו, שמואל אברהם, ארה"ב.
* נכדו, ד"ר [[אלכסנדר שיינין]]
* בנו, מנחם מענדל ארונין. נינו הוא ד"ר [[אלכסנדר שיינין]].
* בנו, יעקב
* בנו, אליהו


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־14:40, 20 בנובמבר 2025

הרב ירוחם אריה ליב הכהן ארונין (א' באב תר"ט– ח' בחשון תרצ"ב) היה מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש. שימש כרב בעיירה קרסנלוקי, ומשנת תרס"ב כיהן כרב העיר צ'בויגן שבמדינת ויסקונסין, ארה"ב. בערוב חייו עלה לארץ ישראל.

תולדות חיים

נולד בראש חודש מנחם אב תר"ט, לאביו חיים יהודא ממשפחה מורחבת של חסידי חב"ד. עוד בצעירותו זכה לראות פני אדמו"ר ה"צמח צדק" ולשמוע ממנו דברי חסידות. לאחר פטירת הצמח צדק הפך למקושר גדול של אדמו"ר המהר"ש. פטירת אדמו"ר המהר"ש הותירה אותו שבור לב, והוא נמנע מלנסוע לליובאוויטש במשך שנים ארוכות - "תקופת חורבן ליובאוויטש", עד תשרי תרנ"ד[1].

בימי צעירותו שימש כרב בעיירה קרסנלוקי שבאזור בלארוס של ימינו[2]. בשנת תרס"ב היגר לארצות הברית, והתיישב במדינת ויסקונסין. במשך כ־25 שנה כיהן כרבה הראשי של העיר צ’בויגן וכשו"ב. בתקופת כהונתו ביסס חיי תורה ויראת שמים בקהילה המקומית, והרביץ תורה ברבים.

הרב ארונין היה ידוע כחסיד נלהב, בעל יראת שמים ומדויק במצוות “קלה כחמורה”. כאשר אחד החסידים ברוסיה שאלו אם ניתן לשמור תורה ומצוות בארה"ב בההידורים, השיב לו ארונין: “אין שום חשש, כי הבחירה חפשית גם באמריקה”[3].

בסוף ימיו, בשנת תרפ"ה, החליט לעלות לארץ ישראל. בשנת תרפ"ט, בעת מסעו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, היה ממקבלי פניו, וזכה להערכה מיוחד מצד הרבי הריי"צ.

נפטר ביום ח' בחשוון תרצ"ב, ונקבר בחלקת חב"ד בבית העלמין שבהר הזיתים.

משפחתו

  • אחיו, מנחם מענדל (מקס) ארונין (תרכ"ז-תש"ג), היגר לארה"ב והיה רב בכמה קהילות.
  • בנו, שמעון, ארה"ב.
  • בנו, שמואל אברהם, ארה"ב.
  • בנו, מנחם מענדל ארונין. נינו הוא ד"ר אלכסנדר שיינין.
  • בנו, יעקב
  • בנו, אליהו

הערות שוליים

  1. ספר השיחות, תרצ"ו - חורף ה'ש"ת, עמוד 337. שם הערה 24.
  2. זכרונותיו של יהודה חיטריק שנולד בעיירה זו.
  3. מכתב מאת אברהם מורינסון אל גיסו, ר' דוד שיפרין - שבו הוא מזכיר מדברי הרב ארונין - פורסם בתולדות חב"ד בארצות הברית, עמ' ה. כמו כן ראוי לציין את הנכתב שם בעמ' ז, שלפיו בארכיונו של ר' ישראל ג'ייקובסון נשמרו מכתבים ששלח הרב ארונין אל החסיד ר' משה סוקולוב.