ראש חודש כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:12, 21 בנובמבר 2025

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש להשלים פרטים ומקורות ולשפר את הסגנון.

ראש חודש כסלו הוא יום מיוחד בתולדות חסידות חב"ד, המציין את יציאתו של הרבי מחדרו ב-770 לביתו, בא' בכסלו תשל"ח, לאחר שלמעלה מחודש ימים שהה בחדרו בעקבות אירוע לבבי קשה שעבר בעיצומה של עבודת הקודש בהקפות שמחת תורה.

רקע

בח"י אלול תשל"ז ניגן הרבי את הניגון "צמאה לך נפשי" בשינוי מילים, במקום "לראות עוזך וכבודך" ניגן "לראות נפשי וכבודי"!...^[1]

בבוקר הושענא רבה התעניינה הרבנית איזה ספר תורה ימסרו לרבי בליל שמחת תורה, וביקשה שיביאו את הספר תורה הקטן שמשקלו קל. היא אף התקשרה למזכירות וביקשה לקצר את ההקפות כיוון שהרבי "אינו מרגיש כל כך טוב".

בליל החג לפני שהמשב"ק מענדל נוטיק יצא מהבית של הרבי לכיוון 770 להקפות הזכירה לו הרבנית לומר למזכיר ר' לייבל גרונר שיקצרו בהקפות ויתנו לרבי ספר תורה קל.

מהלך ההקפות והאירוע הלבבי

ליל שמיני עצרת החל בעוצמה המוכרת, אך ניכר היה כי הוא מתנהל תחת סימן שונה. עוד לפני שהחלו ההקפות, ביקשו לקצר את אמירת הפסוקים של 'אתה הראית'. ובכל זאת, בהקפה הראשונה, הרבי רקד עם גיסו הרש"ג בהתלהבות גדולה, ונדמה היה שהכל כשורה.

לפתע במהלך ההקפה השלישית, פני הרבי נעשו חיוורים, והוא אף נראה מנגב את זיעת פניו הקדושות במטפחת, מחזה נדיר ומדאיג. השינוי הקשה ביותר התרחש בשיא ההקפה הרביעית. כאשר החלו הריקודים לצלילי הניגון 'על הסלע הך', פנה הרבי לעבר הקהל והחל לעודד בשתי כפיו, אך ברגע זה החיוורו פניו הקדושות של הרבי עד מאוד, ומחיאת כפיו הייתה רפה באופן ניכר, כאשר ידיו כמעט שלא נגעו זו בזו. מיד לאחר מכן נשען הרבי על הסטנדר שלו, ביקש לקרב את כיסאו, התיישב ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפרצו כדי לאפשר כניסת אויר. חרף המצב הקשה, סירב הרבי בתוקף לעלות לחדרו, והשמיע דרישה נחרצת: "להמשיך את ה'הקפות – במהירות – עד תומן", ואף דחה הצעות לשתות מים בטענה ש"מחוץ לסוכה לא ישתה".

המשך ההקפות נעשה במהירות ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת. כשהגיע ההקפה השביעית אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז הזאל הגדול סירב הרבי להצעה לערוך אותה על בימתו: הוא קם, לקח בידיו את ספר התורה, וצעד לבימת ההקפות במרכז בית הכנסת לרקוד עם הרש"ג ריקוד איטי שניסה לקצר כמה שאפשר. הרופאים קבעו לאחר מכן כי מעשה זה, לאחר אירוע לבבי כה חמור, הוא למעלה מדרך הטבע. רק לאחר שהכריז "גוט יום טוב" והושלם כל מערך ההקפות, עלה הרבי לבסוף לחדרו.

במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר אירה וייס^[2], ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון.

במהלך שמחת תורה, הרבי היה בחדרו, עם מניין צמוד אליו. כמו כן הרבי עודד כל פעם שהחסידים יהיו בשמחה גדולה מהרגיל. במוצאי החג, הגיע ד"ר יעקב ליבר רזניק במיוחד היישר מבסיס צבאי. בהמשך הרבי אף דיבר עם החסידים מחדרו בעזרת מיקרופון שחובר לרמקול בבבית המדרש בו שהו החסידים. בה הוא דיבר על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם שמחת תורה. בנוסף לכך, הרבי אף השמיע מאמר ד"ה להבין עניין שמחת תורה^[3]. בסיום השיחה, הרבי בירך רבות, ואף פרץ בבכי מספר פעמים.

ר"ח כסלו

ניגון ראש חודש כסלו, בביצוע ר' דוד הורביץ

בא' כסלו, לראשונה מאז ההתקף לב, יצא הרבי מחדרו לביתו, ובליל ראש חודש, נכנס ל-770 להתפלל.

השמועה על כך הגיעה לכל רחבי העולם, וכלל חסידי חב"ד שמחו והתוועדו על כך. החל מאז הרבי החל להבריא. בי"ט כסלו חג הגאולה, התוועד הרבי שעות עם החסידים.

בחנוכה הרבי אף מסר כמה שיחות, כשלאחריהן חילק הרבי מטבעות לצדקה לכל הנוכחים.

בראש חודש טבת קיים הרבי התוועדות מיוחדת ומפתיעה שמלבד הרב יעקב יהודה הכט (שממנו ביקש הרבי לארגן את החפצים הדרושים להתוועדות) לא ידעו על כך קודם לכן, בה הרבי השמיע מאמר, ד"ה "נר חנוכה מצוותה משתשקע כו'". באחת השיחות ביאר את הקשר המיוחד שבין זאת חנוכה לשמיני עצרת, ששניהם הם ביום השמיני והאחרון של החג.

בשנת תשמ"ב מספר שנים אחרי האירוע הלחין ר' פייטל לוין את ניגון ראש חודש כסלו.

ראו גם

לקריאה נוספת

25 אחוזים ניצחו את ה-75, ראיון עם הרב מנחם מענדל גרונר, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 46
לב כל קהל ישראל, תצלומי קטעי עיתונים מהתקופה ההיא שסיקרו את המאורע, ההחלמה, והשמחה שבעקבותיה, כפר חב"ד (שבועון) 1932 עמוד 56
פרטים חדשים על עבודת הקודש בשנת תשל"ח, הרב שלום יעקב חזן, גיליון בית משיח מס' 1119 ע' 32-35.

קישורים חיצוניים

אל תפספסו: הפקת מולטימדיה מיוחדת לכבוד ראש חודש כסלו
שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק
מגילת ראש חודש כסלו -
לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו' - ניגוני חב"ד (לאופר)
'ניגון ראש חודש כסלו' - אלבום המאה (פילהרמוני)
"פתאום הדלת נפתחה ורואים את הרבי!" ראיון עם הרב מנחם מענדל גרונר והרב משה קליין אודות מאורעות ר"ח כסלו ושמיני עצרת
הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק א'
הרב מ"מ גרונר מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח חלק ב'
הרב טוביה זילברשטרום מספר על אירועי שמחת תורה תשל"ח באתר 'מדיה הלכה'
40 שנה למאורע בשמיני עצרת תשל"ח
הקרדיולוג של הרבי שהמציא הדפיברילטור (אנגלית)
טבע הריפוי: הרבי וקרדיולוג זוכה פרס נובל ברנרד לאון (אנגלית)

יומנים

יומן מאת גברת זלצמן

הערות שוליים

↑ החסידים ראו בכך רמז להתקף לב שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ בשמיני עצרת תשל"ח
↑ שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.
↑ 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח.

[1] החסידים ראו בכך רמז להתקף לב שאירע לרבי שבועות אחדים אח"כ בשמיני עצרת תשל"ח

[2] שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.

[3] 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 *בליל החג לפני שה[[משב"ק]] [[מענדל נוטיק]] יצא מ[[ביתו של הרבי|הבית של הרבי]] לכיוון [[770]] ל[[הקפות]] הזכירה לו [[הרבנית]] לומר למזכיר ר' [[לייבל גרונר]] שיקצרו ב[[הקפות]] ויתנו ל[[רבי]] [[ספר תורה]] קל.
-== השינויים ב"הקפות" ==
+== מהלך ההקפות והאירוע הלבבי ==
-הפסוקים שלפני ה"[[הקפות]]" נקראו במהירות גדולה{{הערה|על פי בקשת [[הרבנית]] באותו בוקר}}.
+ליל שמיני עצרת החל בעוצמה המוכרת, אך ניכר היה כי הוא מתנהל תחת סימן שונה. עוד לפני שהחלו ה[[הקפות]], ביקשו לקצר את אמירת הפסוקים של 'אתה הראית'. ובכל זאת, בהקפה הראשונה, הרבי רקד עם גיסו [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] בהתלהבות גדולה, ונדמה היה שהכל כשורה.
-בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]], בהתלהבות גדולה.
+לפתע במהלך ההקפה השלישית, פני הרבי נעשו חיוורים, והוא אף נראה מנגב את זיעת פניו הקדושות במטפחת, מחזה נדיר ומדאיג. השינוי הקשה ביותר התרחש בשיא ההקפה הרביעית. כאשר החלו הריקודים לצלילי [[ניגון על הסלע הך|הניגון 'על הסלע הך']], פנה [[הרבי]] לעבר הקהל והחל לעודד בשתי כפיו, אך ברגע זה החיוורו פניו הקדושות של הרבי עד מאוד, ומחיאת כפיו הייתה רפה באופן ניכר, כאשר ידיו כמעט שלא נגעו זו בזו. מיד לאחר מכן נשען הרבי על ה[[עמוד תפילה#הסטנדרים של הרבי|סטנדר]] שלו, ביקש לקרב את כיסאו, התיישב ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפרצו כדי לאפשר כניסת אויר. חרף המצב הקשה, סירב הרבי בתוקף לעלות לחדרו, והשמיע דרישה נחרצת: "להמשיך את ה'הקפות – במהירות – עד תומן", ואף דחה הצעות לשתות מים בטענה ש"מחוץ לסוכה לא ישתה".
-בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פניו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטה, דבר יוצא דופן. אך עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.
+המשך ההקפות נעשה במהירות ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת. כשהגיע ההקפה השביעית אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]] סירב הרבי להצעה לערוך אותה על בימתו: הוא קם, לקח בידיו את ספר התורה, וצעד לבימת ההקפות במרכז בית הכנסת לרקוד עם הרש"ג ריקוד איטי שניסה לקצר כמה שאפשר. הרופאים קבעו לאחר מכן כי מעשה זה, לאחר אירוע לבבי כה חמור, הוא למעלה מדרך הטבע. רק לאחר שהכריז "גוט יום טוב" והושלם כל מערך ההקפות, עלה הרבי לבסוף לחדרו.
-בהקפה הרביעית, כאשר התחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים, פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.
-לאחר כעשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה למזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו.
-== התקפת הלב ==
-בתום ה[[הקפות|הקפה]] התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו. אוירה של היסטריה התפשטה בציבור שיצא מבית הכנסת באופן מיידי, גם הדלתות והחלונות נפתחו כדי לאפשר כניסת אויר.
-ה[[משב"ק]]ים ביקשו שהרבי יעלה לחדרו לנוח מעט, אך הרבי לא עלה, וציווה להמשיך את ההקפות במהירות עד סיומן.
-רבים צעקו והציעו לרבי לשתות מים, אך הרבי התנגד לכך, משום שמחוץ לסוכה לא ישתה. כמו כן כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים, אך הרבי לא הגיב.
-ה[[הקפות]] נמשכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.
-כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה, אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]], הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אך הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הקדושות את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ההקפות, במרכז בית הכנסת. כרגיל, הרבי רקד את ההקפה האחרונה עם גיסו הרש"ג, שניסה לקצר כמה שאפשר את ההקפה.
 במשך שעות אלו הגיעו רופאים רבים המבינים בתחום הלב ל-770, ביניהם ד"ר טייכהולץ וד"ר [[אירה וייס]]{{הערה|שהפך לקרדיולוג האישי של הרבי וזכה ללוות את עניניו הרפואיים של הרבי במשך עשרות שנים.}}, ולאחר בדיקות גילו שהרבי עבר התקף לב חזק ביותר. מסופר שהרופאים הציעו לרבי לעבור למחלקה לטיפול נמרץ ששם יש ציוד נדרש והשגחה צמודה, אך הרבי סירב בתוקף. לאחר כמה שעות, גילה אחד הרופאים שהרבי עבר התקף לב שני, וקשה יותר מההתקף לב הראשון.