הירשל ציג – הבדלי גרסאות

גרסה מ־12:35, 6 במרץ 2026

ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (החלבי) או הירשל ציג (עז); ה'ת"כ בערך^[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר בזמן הבעש"ט.

אודותיו

נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בבראדי.

נשא את הצדקנית רחל לאה^[2] בת ר' דניאל המקלף (קולף עורות) ופייגא דוואשא.

לאחר פטירתה באה אשתו וחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.

בעקבות החלום קנה עזים ואת חלבם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.

פגישתו עם הבעל שם טוב

אדמו"ר הריי"ץ סיפר שבכ' חשוון תרנ"ו סיפר הבעש"ט^[3]: "בהיותו כבן עשרים^[4] וילך עם אחוזת מרעיו הצדיקים הנסתרים לעיר בראדי . . . עמד באחד השוקים וישוחח עם אנשי השוק . . . וכרגע השתומם ונבהלם מאיש העובר בסמוך להם, והוא נושא סבל הולך כפוף רובץ תחת משאו, שק של קמה על כתפו, בגדיו קרועים ונעלי גמי עץ ברגליו, לחייו צנומות, עיניו בולטות, פניו לבנים כסיד ורטובים מזיעה, וממעל לראשו - מספר הבעש"ט - ראיתי עמוד אור זורח, באור צח ומצוחצח שעד אז עוד לא ראיתי כמוהו, ואסתכל בו ואבינה שהוא אדם גדול."

"האנשים שעמדו שם כראותם אותו, אחדים מהם אמרו - בעקיצה - הירשל טראג געזונד^[5]. ואחדים קראוהו בשמו, הירשל ציג טראג געזונד^[6]. ולכולם ענה בברכה: געזונד זאלט איר זיין^[7].

"סיפרתי לחבריי ר' יחזקאל ור' אפרים הנסתרים את אשר ראיתי, וגם הם לא ידעו שהאיש הזה יהיה מהחברים שלנו^[8]. חקרתי ודרשתי עליו, ואודע שהוא אחד מאנשי ההמון אשר זה כעשר שנים שנתאלמן, ולו שני בנים הלומדים בישיבות שבעיר ומתפרנסים אצל קרובי אמם שבעיר, והוא נושא סבל ויש לו פרנסה טובה, אמנם כל כספו נותן הוא לפרנסת ארבעת העזים אשר לו, כי אוהב הוא חלב גדיים, ולכן כינו לו בשם הירשל דער מילכיקער (=החלבי), והמתלוצצים קוראים אותו הירשל ציג (=עז). והוא גר באחת החורבות בפרור (=קצה) העיר.

"ימים רבים ארבתי לו להירשל ולא יכולתי לעמוד על אופיו, והייתי בצער גדול מזה, התפללתי ובקשתי רחמי שמים שאוכל לעמוד על אופיו של איש זה, ושמן השמים יגלו לי באיזה זכות זכה האיש הנראה להמוני, אשר בכל מקום שהולך יאיר ויזרח ממעל לראשו אור בהיר צח ומצוחצח כזה, אשר גם חבריי הצדיקים הישישים, ר' יחזקאל ור' אפרים הנסתרים, התפעלו במאד.

". . . בעת ההיא הנה כבר התחשבו בשמים עם צערי, ותפלתי היתה עושה פרי, ומכיון שראיתי אשר בענין הזה הנה טרם נענתי, חכיתי עד אחר השבת וקבלתי עלי תענית הפסקה, שלשה ימים ושלשה לילות מסעודת מלוה מלכה.

"ביום השלישי אחר תפלת המנחה בצאתי מן ההקדש אשר שם היה האכסניה שלנו במשך ימי שבתנו בבראדי, פגשתי בהאיש ר' הירשל, ואמרתי לו כי רעב הנני במאד ולבי חלוש, והייתי שותה כעת חלב עזים, ושמעתי כי אצלו יש לקנות חלב עזים.

משפחתו

בנו, ר' עוזיאל

בנו, ר' גדלי'

למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.

לקריאה נוספת

ספר המאמרים תש"ט עמ' 94-97.

הערות שוליים

^ בספר המאמרים תש"ט כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".
^ נפטרה בערך שנת ה'תס"ח.
^ ספר המאמרים תש"ט עמ' 94 ואילך.
^ בערך שנת ה'תע"ח.
^ =הירשל, תשא משאך לבריאות.
^ =הירשל, תשא משאך לבריאות.
^ =שתהיו בריאים.
^ = צדיק נסתר

[1] בספר המאמרים תש"ט כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".

[2] נפטרה בערך שנת ה'תס"ח.

[3] ספר המאמרים תש"ט עמ' 94 ואילך.

[4] בערך שנת ה'תע"ח.

[5] =הירשל, תשא משאך לבריאות.

[6] =הירשל, תשא משאך לבריאות.

[7] =שתהיו בריאים.

[8] = צדיק נסתר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (החלבי) או '''הירשל ציג''' (עז); ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה [[צדיק נסתר]] בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].
+ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (החלבי) או '''הירשל ציג''' (עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה [[צדיק נסתר]] בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].
 == אודותיו ==
 נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי.
-נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף (קולף עורות) ופייגא דוואשא.
+נשא את הצדקנית רחל לאה<ref>נפטרה בערך שנת ה'תס"ח.</ref> בת ר' דניאל המקלף (קולף עורות) ופייגא דוואשא.
 לאחר פטירתה באה אשתו וחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 === פגישתו עם הבעל שם טוב ===
-[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] סיפר שב[[כ' בחשוון|כ' חשוון]] [[תרנ"ו]] סיפר הבעש"ט<ref>ספר המאמרים תש"ט עמ' 94 ואילך.</ref>: "בהיותו כבן עשרים<ref>בערך שנת תע"ח.</ref> וילך עם אחוזת מרעיו הצדיקים הנסתרים לעיר בראדי . . . עמד באחד השוקים וישוחח עם אנשי השוק . . . וכרגע השתומם ונבהלם מאיש העובר בסמוך להם, והוא נושא סבל הולך כפוף רובץ תחת משאו, שק של קמה על כתפו, בגדיו קרועים ונעלי גמי עץ ברגליו, לחייו צנומות, עיניו בולטות, פניו לבנים כסיד ורטובים מזיעה, וממעל לראשו - מספר הבעש"ט - ראיתי עמוד אור זורח, באור צח ומצוחצח שעד אז עוד לא ראיתי כמוהו, ואסתכל בו ואבינה שהוא אדם גדול."
+[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] סיפר שב[[כ' בחשוון|כ' חשוון]] [[תרנ"ו]] סיפר הבעש"ט<ref>ספר המאמרים תש"ט עמ' 94 ואילך.</ref>: "בהיותו כבן עשרים<ref>בערך שנת ה'תע"ח.</ref> וילך עם אחוזת מרעיו הצדיקים הנסתרים לעיר בראדי . . . עמד באחד השוקים וישוחח עם אנשי השוק . . . וכרגע השתומם ונבהלם מאיש העובר בסמוך להם, והוא נושא סבל הולך כפוף רובץ תחת משאו, שק של קמה על כתפו, בגדיו קרועים ונעלי גמי עץ ברגליו, לחייו צנומות, עיניו בולטות, פניו לבנים כסיד ורטובים מזיעה, וממעל לראשו - מספר הבעש"ט - ראיתי עמוד אור זורח, באור צח ומצוחצח שעד אז עוד לא ראיתי כמוהו, ואסתכל בו ואבינה שהוא אדם גדול."
 "האנשים שעמדו שם כראותם אותו, אחדים מהם אמרו - בעקיצה - הירשל טראג געזונד<ref><small>=</small>הירשל, תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים קראוהו בשמו, הירשל ציג טראג געזונד<ref><small>=</small>הירשל, תשא משאך לבריאות.</ref>. ולכולם ענה בברכה: געזונד זאלט איר זיין<ref><small>=</small>שתהיו בריאים.</ref>.