![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלמה יוסף זוין – הבדלי גרסאות
עריכה קלה - צריך עוד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]] | [[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]] | ||
הרב '''שלמה יוסף זווין''' | הרב '''שלמה יוסף זווין''' ([[כסלו]] [[ה'תר"נ]] - [[כ"א אדר]] א' [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, חסיד חב"ד, ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]]. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
הרב זווין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]]. | |||
בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן. | |||
בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק. | בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק. | ||
לאחר פטירת אביו, | לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב. | ||
בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות. הוא סרב, | בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה. | ||
==פעילות ציבורית ברוסיה== | ==פעילות ציבורית ברוסיה== | ||
בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של | בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}. | ||
בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]]. | |||
בשנת [[תרע" | בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה. | ||
בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב אברמסקי, רבה של סלוצק. | |||
בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות". | |||
===קשריו עם הרבי הריי"צ=== | ===קשריו עם הרבי הריי"צ=== | ||
| שורה 40: | שורה 35: | ||
קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה. | קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה. | ||
כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] | כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר. | ||
ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור | ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]]. | ||
בשנות [[תרפ"ט-תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]]. | בשנות [[תרפ"ט-תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]]. | ||
| שורה 48: | שורה 43: | ||
==הכרותו עם הרבי== | ==הכרותו עם הרבי== | ||
בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. | בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי שליט"א]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ. | ||
כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב ההתקשרות]] לרבי. | |||
על-אף שלא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות | על-אף שמעולם שלא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות. | ||
==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל== | ==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל== | ||
מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. הרבי עצמו | מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב אברמסקי | בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל". | ||
עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]] | עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר. | ||
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | ||
היה כותב מאמרים ב[[הבוקר]] ובשבועון החרדי [[היסוד]], בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון [[הצפה]] היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור. | היה כותב מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור. | ||
===תקופת ירושלים=== | ===תקופת ירושלים=== | ||
בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], לשם | בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. | ||
ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]], ובשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות. | |||
בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]]. | |||
==משפחתו== | |||
;ילדיו | |||
== | * מרת שושנה. | ||
* הרב אהרן זווין. | |||
;נכדיו | |||
* הרב | *הרב נחום זווין - חיפה. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת. | |||
*[[אנציקלופדיה תלמודית]] | *[[אנציקלופדיה תלמודית]] | ||
*[[סופרים וספרים]] (ג"כ) | *[[סופרים וספרים]] (ג"כ) | ||
| שורה 95: | שורה 84: | ||
*[[המועדים בהלכה]] | *[[המועדים בהלכה]] | ||
*[[לאור ההלכה]] | *[[לאור ההלכה]] | ||
*[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]] - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד | *[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]] - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל. | ||
*[[לתורה ולמועדים]] | *[[לתורה ולמועדים]] | ||
*[[הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן (ספר)]] | *[[הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן (ספר)]] | ||
גרסה מ־17:50, 3 במרץ 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
הרב שלמה יוסף זווין (כסלו ה'תר"נ - כ"א אדר א' תשל"ח) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, חסיד חב"ד, ועורכה של האנציקלופדיה התלמודית.
ביוגרפיה
הרב זווין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך פינסק, בחודש כסלו, ה'תר"נ לאביו הרב אהרון מרדכי זוין.
בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת חב"ד בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נוח שניאורסון מבאברויסק, ממנו גם קיבל הסמכה לרבנות. כמו כן קיבל הסמכה מרבי יוסף רוזין - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר ערוך השלחן.
בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק.
לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.
בשנת תרפ"ה, כשעלה הרד"ץ חן לארץ הקודש, ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית מקוה בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.
פעילות ציבורית ברוסיה
בהיותו ברוסיה סייע בדרכים מגוונות לרבי הריי"צ בפעילות למען יהדות רוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך הרבי מלך המשיח, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא[1]: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".
בשנים תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת תרע"ח (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב.
בשנת תרע"ט (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת תר"פ (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.
בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת תרפ"ח הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב אברמסקי, רבה של סלוצק.
בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".
קשריו עם הרבי הריי"צ
בחודש חשוון תרפ"ז, פתח הרבי הריי"צ ועידה של רבני רוסיה הסובייטית ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.
קודם צאתו של הרבי מרוסיה, בכ"ד תשרי תרפ"ח, הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.
כשנאסר הרבי בשנת תרפ"ז, שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, בי"ב תמוז שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.
בתשעה באב, תרפ"ז ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את רשימת המאסר.
בשנות תרפ"ט-תר"צ, כשביקר הרבי בארצות הברית במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת האידיש, שהופיע בשיקאגו.
הכרותו עם הרבי
בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין הרבי והרבנית, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין הרבי שליט"א לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.
כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, היה מהראשונים שחתמו על כתב ההתקשרות לרבי.
על-אף שמעולם שלא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב שמואל אלעזר היילפרין אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.
צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל
מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מברית המועצות. כאשר הרבי הריי"צ עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים לרב קוק בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.
בשנת תרצ"ה פדהו הרב יחזקאל אברמסקי (שכבר כיהן כרב העיר לונדון), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".
עם עלותו לארץ הקודש התיישב בתל אביב, וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת חב"ד, והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
היה כותב מאמרים ב"הבוקר" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "הצפה" היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
תקופת ירושלים
בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.
ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם הרבי[2]. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר שז"ר, ובשנת תש"ד (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.
בירושלים, אף החל לערוך את ה"אנציקלופדיה תלמודית"[3], והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א אדר שני בשנת תשל"ח.
משפחתו
- ילדיו
- מרת שושנה.
- הרב אהרן זווין.
- נכדיו
- הרב נחום זווין - חיפה.
ספריו
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
- אנציקלופדיה תלמודית
- סופרים וספרים (ג"כ)
- אישים ושיטות
- המועדים בהלכה
- לאור ההלכה
- סיפורי חסידים - ליקוט של סיפורים חסידיים מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
- לתורה ולמועדים
- הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן (ספר)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ^ בשנת תשמ"ד.
- ^ ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'אנציקלופדיה תלמודית'.
- ^ הכרך הראשון שלה יצא בשנת תש"ו - 1946.