לדלג לתוכן

דוד המלך – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ש"פ " ב־" שבת פרשת "
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ח"ד " ב־" חלק ד' "
שורה 13: שורה 13:
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] ח"ד ע' 1050 ואילך.</REF>.
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.</REF>.


כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]<REF> הל' מלכים פ"ו ה"ג.</REF> שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF> בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח"ג רכא, ב.</REF>, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] ח"א ע' נט.</REF> שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]<REF> הל' מלכים פ"ו ה"ג.</REF> שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF> בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח"ג רכא, ב.</REF>, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] ח"א ע' נט.</REF> שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גרסה מ־07:14, 16 במרץ 2014

מגדל דוד המלך בירושלים
הציון

דוד המלך מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי שאול המלך. גם מלך המשיח שיגאל את עם ישראל עתיד להיות מצאצאיו.

נשמתו של דוד המלך

נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון[1], ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל[2], כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכותתבנית:הערת שוליים. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"[3], עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך[4].

כן הוא גם לפי דברי הרמב"ם[5] שהמלך הוא "לב כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"[6] בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"[7], ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות[8] שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל בקידוש לבנה מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל נפש... נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) רכל ישראל במשך כל הדורות.[9]

ענין הביטול

ענין המלך הוא, שישנן נשמות נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"התבנית:הערת שוליים מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"תתבנית:הערת שוליים.

הקשר לרבותינו נשיאינו

רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.[10]

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של הרבי כמלך המשיח, היות שהרמב"ם מונה כאחד מסימניו של מלך המשיח שהוא צריך להיות "מבית דוד"[11], כלומר צאצא של דוד המלך, וכאשר תנאי זה מתקיים ברבי מלך המשיח זה מגביר את הוודאות בעובדת היותו של הרבי גואלם של ישראל.

ראו עוד

הערות שוליים

  1. ^ זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.
  2. ^ אגרת הקודש - פרק ז'. ספר הערכים - חב"ד ח"א ס" קסז ואילך וש"נ.
  3. ^ פנחס כז. ח.
  4. ^ ראה חגיגה ה, ב. ובארוכה - לקו"ש חלק ד' ע' 1050 ואילך.
  5. ^ הל' מלכים פ"ו ה"ג.
  6. ^ ראה יב, כג.
  7. ^ ראה זח"ג רכא, ב.
  8. ^ המשך תער"ב ח"א ע' נט.
  9. ^ התוועדויות עמ' 1918 (534)
  10. ^ הרבי, תורת מנחם ז, תשי"ג חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון תשי"ג.
  11. ^ הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.