לדלג לתוכן

משה קורדובירו – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "...." ב־"..."
שורה 3: שורה 3:
חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו של האריז"ל בתורת הנסתר. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר  שהיו אי פעם לעם ישראל.
חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו של האריז"ל בתורת הנסתר. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר  שהיו אי פעם לעם ישראל.


כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות .....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF>
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF>


רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>

גרסה מ־07:49, 23 ביוני 2014

ציונו של הרמ"ק בצפת

רבי משה קורדובירו, היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו של האריז"ל בתורת הנסתר. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו אי פעם לעם ישראל.

כאשר הספיד אותו האריז"ל העלה עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת שלאדם הראשון שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .[1]

רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]

הבעל שם טוב כותב תבנית:הערת שוליים כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחרתבנית:הערת שוליים הוא מפרט:

באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"דתבנית:הערת שוליים, השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית...

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
  2. סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.