לדלג לתוכן

כח העצמות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הנחה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הנחה (שיחה | תרומות)
שורה 12: שורה 12:
אור אין סוף [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|יש לו תחילה]] והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא [[אור אין סוף#אין סוף|אין סוף]] מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.
אור אין סוף [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|יש לו תחילה]] והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא [[אור אין סוף#אין סוף|אין סוף]] מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.


אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.{{הערה|ראה בספר הערכים כרך ג ערך אוא"ס (א) פרק ט חלק א סעיף ב. הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.}}  
אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.}}  


====גידרה====
====גידרה====
שורה 18: שורה 18:
'''א.'''שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.{{הערה|שם=תרס"ו תקכח|ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).}}
'''א.'''שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.{{הערה|שם=תרס"ו תקכח|ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).}}
'''ב.'''שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=51 מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד]}}
'''ב.'''שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=51 מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד]}}
'''ג.'''גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה..}}
'''ג.'''גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. ([[תורת מנחם]] התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.}}


====פעולתה====
====פעולתה====

גרסה מ־19:35, 11 במאי 2015

כח העצמות הוא הכח לברוא יש מאין ושיורגש ביש כאילו מציאותו מעצמותו, נקרא גם לפעמים כח הא"ס[1] (כח האין סוף). כח זה על אף היותו כח העצמות שהוא כח שנמצא רק בעצמות להיותו הוא הוא עצמו מציאותו מעצמותו נמצא גם בגילויים ממנו באור אין סוף בכדי שעל ידו יהיה בריאת היש הגשמי.

עניינו

העצמות להיותו מציאותו מעצמותו הרי מציאותו אינה כמציאות כל הנמצאים האחרים שמציאותם התחילה איך שהוא ויש למציאותם מקור שחוץ מהם ולמעלה מהם וממילא כל הנבראים והנמצאים יש להם תחילה כלומר לפני התהוותם קדמם העדר מציאותם ורק העצמות הרי הוא מציאותו מעצמותו שלא קדם לו העדר ח"ו - "אין לו תחילה". ולכן נקרא הקב"ה קדמון על שם היותו קדום לכל דבר שלא קדם לו העדר.

אמנם במציאות היש הגשמי תכונה שונה מכל הנמצאים שאחת מתכונתיו הוא הרגש מציאותו כאילו היה מציאותו מעצמותו, ובכדי לברוא מציאות כזו שתרגיש עצמה שמציאותה מעצמותה הרי זה רק ביכולת העצמות לפי שכל הנמצאים האחרים אין להם תכונה זו שיש למציאותם תחילה ורק העצמות שהוא באמת מציאותו מעצמותו ביכולתו להוות ולברוא יש מאין "ולתת" לו הרגשה זו.

אולם להיות שהעצמות אינו בגדר להוות הנבראים והבריאה היא על אור אין סוף בסדר השתלשלות לכן נמצא בהם "כח העצמות". כלומר, הכח של מציאותו מעצמותו, בנמצאים שמצד עצמם אינם מעצמותם רק שכח זה ניתן בהם.

באור אין סוף

סיבתה

אור אין סוף יש לו תחילה והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא אין סוף מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.

אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.[2]

גידרה

וכח העצמות שבאור אינו ככח העצמות שבעצמות ממש(ובזה יתרון לכח העצמות שבספירת המלכות, כדלהלן.) לפי: א.שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.[3] ב.שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל [4] ג.גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.[5]

פעולתה

אולם ההתהוות בפועל יכולה להיות דווקא על ידי הארת אור אין סוף במלכות לפי שכח העצמות שבמלכות היא בהעלם. והמעורר כח האין סוף שבמלכות הוא האור דווקא שעניינו גילוי כאמור לעיל. ויתירה מזו, שהאור משמש כ'ממוצע' להמשיך את כח העצמות ולגלותו במלכות.[3]

וכמו כן בהיש המתהווה שעצם מציאותו היא מכח העצמות וכח העצמות מתגלה בה שהאור הוא 'ממוצע' לגלות ולהעביר את כח העצמות לפעול ההתהוות[6]

בספירת המלכות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ההתהוות היא על יד כח העצמות שבספירת המלכות דווקא לפי שכח העצמות שבה היא כפי שהיא בהעצם[דרושה הבהרה].

ביש הנברא

הערות שוליים

  1. ^ ספר התניא אגרת הקודש סימן כ' וראה הביאור בזה במאמר באתי לגני תשכ"ב.
  2. ^ ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.
  3. ^ 1 2 ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).
  4. ^ מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד
  5. ^ מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. (תורת מנחם התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.
  6. ^ מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים תרצ"ד (ספר המאמרים תרצ"ד עמוד [דרוש מקור]) קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' הערה 131