כח העצמות – הבדלי גרסאות

גרסה מ־19:19, 18 במאי 2015

כח העצמות הוא הכח לברוא יש מאין ושיורגש ביש כאילו מציאותו מעצמותו, נקרא גם לפעמים כח הא"ס^[1] (כח האין סוף). כח זה על אף היותו כח העצמות שהוא כח שנמצא רק בעצמות להיותו הוא הוא עצמו מציאותו מעצמותו נמצא גם בגילויים ממנו באור אין סוף בכדי שעל ידו יהיה בריאת היש הגשמי.

עניינו

העצמות להיותו מציאותו מעצמותו הרי מציאותו אינה כמציאות כל הנמצאים האחרים שמציאותם התחילה איך שהוא ויש למציאותם מקור שחוץ מהם ולמעלה מהם וממילא כל הנבראים והנמצאים יש להם תחילה כלומר לפני התהוותם קדמם העדר מציאותם ורק העצמות הרי הוא מציאותו מעצמותו שלא קדם לו העדר ח"ו - "אין לו תחילה". ולכן נקרא הקב"ה קדמון על שם היותו קדום לכל דבר שלא קדם לו העדר.

אמנם במציאות היש הגשמי תכונה שונה מכל הנמצאים שאחת מתכונתיו הוא הרגש מציאותו כאילו היה מציאותו מעצמותו, ובכדי לברוא מציאות כזו שתרגיש עצמה שמציאותה מעצמותה הרי זה רק ביכולת העצמות לפי שכל הנמצאים האחרים אין להם תכונה זו שיש למציאותם תחילה ורק העצמות שהוא באמת מציאותו מעצמותו ביכולתו להוות ולברוא יש מאין "ולתת" לו הרגשה זו.

אולם להיות שהעצמות אינו בגדר להוות הנבראים והבריאה היא על אור אין סוף בסדר השתלשלות לכן נמצא בהם "כח העצמות". כלומר, הכח של מציאותו מעצמותו, בנמצאים שמצד עצמם אינם מעצמותם רק שכח זה ניתן בהם.

באור אין סוף

סיבתה

אור אין סוף יש לו תחילה והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא אין סוף מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.

אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.^[2]

גידרה

וכח העצמות שבאור אינו ככח העצמות שבעצמות ממש(ובזה יתרון לכח העצמות שבספירת המלכות, כדלהלן.) לפי: א.שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.^[3] ב.שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל ^[4] ג.גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.^[5]

פעולתה

אולם ההתהוות בפועל יכולה להיות דווקא על ידי הארת אור אין סוף במלכות לפי שכח העצמות שבמלכות היא בהעלם. והמעורר כח האין סוף שבמלכות הוא האור דווקא שעניינו גילוי כאמור לעיל. ויתירה מזו, שהאור משמש כ'ממוצע' להמשיך את כח העצמות ולגלותו במלכות.^[3]^[6]

וכמו כן בהיש המתהווה שעצם מציאותו היא מכח העצמות וכח העצמות מתגלה בה שהאור הוא 'ממוצע' לגלות ולהעביר את כח העצמות לפעול ההתהוות^[7]^[6]

בספירת המלכות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ההתהוות היא על יד כח העצמות שבספירת המלכות דווקא לפי שכח העצמות שבה היא כפי שהיא בהעצם^{[דרושה הבהרה]}.

ביש הנברא

בנשמות ישראל

עבודתם של ישראל לברר את חושך העולם ולעשות דירה בתחתונים הוא בכח העצמות דווקא שנמצא בהם

עניינה

כח העצמות שבהם היא בכדי שעל ידי עבודתם יוכלו לחדש על דרך החידוש שבכח העצמות לברוא יש מאין אלא שאצלם הוא בעיקר באופן הפוך להעלות ולהפוך את היש לאין ובחידוש זה כמה פרטים:

א. עבודתם של ישראל לעשות דירה להקב"ה נעשית בדרגה התחתונה ביותר בעולם ה"מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד"^[8] ומכיוון שמציאותם מנגדת לגמרי לאלוקות עד שהם 'כלים' לקליפה ממילא עבודתם של ישראל לגלות בהם אלוקות הוא לא על ידי שהאלוקות מתגלה מתוכם כלומר שמגלה את הטוב שבהם. שהרי כאמור כל מציאותם היא לְנַגד לה' וגם אינם כלים לקבל אור אלוקי מפני שהם 'מלאים' קליפה, הם כלים לקליפה. ובירורם היא על ידי ביטולם ושבירתם והמשכת האלוקות בהם הוא 'חידוש' על דרך חידוש הבריאה יש מאין.

ומצד זה שעיקר פעולתו של כח העצמות הוא ב"התחדשות" לכן הכח מתגלה בעיקר בבירורים אלו שעניינם חידוש: 1.כח זה מתגלה בנשמה בעיקר בעת ירידתה והתלבשותה בגוף ונפש הבהמית החומרית שבירידתה מטה מטה דווקא אז יש בה כח העצמות לברר ולעשות נפש הבהמית כלי לאלוקות.^[9]

2.בבירור הנשמה את הגוף והנפש הבהמית בדרך התלבשות שאופן בירור זה הוא בעיקר בנשמות שעיקר עבודתם הוא באופן של עבד פשוט שמציאות גופם ונפשם הבהמית וכל הדברים הגשמיים אצלם הם חומריים וגסים ולכן בעבודתם דווקא יש בירור והתחדשות ודווקא בהם מתגלה כח העצמות.^[9]

3.בעיקר בגופו של האדם דווקא להיותו נגד ה' כלומר, שעלול למרוד בה' ולעשות נגד רצונו(לקו"ש חלק ז)

ב. ויתירה מזה: (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר' וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. (לקו"ש חלק ו עמוד 23 הערה 73).

ג. (בתקעו ס"ז משמע שחוץ מהבירורים שלזה צריך כח העצמות יש גם את המשכת האור הובא בהערה 31 בחלק יב ומשמע שהרבי מקשר שני העניינים שלפי שיש חידוש בבירור התחתון ולזה צריך כח העצמות על ידי זה גופה נמשך העצמות עניין הב' ויש לעיין בזה עוד)

סיבתה

התגלותה

תכלית בריאת העולם הייתה בשביל לעשות דירה וכו.. ובזה שיש כח העצמות המשכת העצמות הוא על ידי עבודת המטה..(לקוטי שיחות חלק יב עמוד 73)

ועל פי זה גם מובן מאמר חז"ל^[10] "כשם שיצירתו של אדם לאחר חיה ועוף כך תורתו התפרשה אחר חיה ועוף"^[11] שסיבת איחור יצירת האדם היא להיותו פחות מכל החיות והבהמות שהם אינם מתאווים למרות על ציווי ה' וגופו של האדם מתאווה גם לאיסורים. שלכן אמרו חז"ל^[12]: שבשעה שאדם חוטא אומרים לו "יתוש קדמך".^[13] ולכן עבודת בירור גוף החיות והבהמות קלה יותר מבירור גוף האדם לפי שהם אינם עוברים על רצון ה' ולכן אינה קשה כל כך כעבודת בירור גופו של יהודי שהיא יכולה למרוד בה'.

אולם זה עצמו הוא מעלתו שעל ידי הפיכת גופו שבא מין האדמה להיות על שם "אדמה לעליון" מתגלה בו כח העצמות וזה הטעם האמיתי לכתיבת תורתו בסוף אחרי חיה ובהמות לפי שבו דווקא מתגלה כח העצמות ("סוף מעשה עלה במחשבה תחילה").^[14]

קישורים חיצוניים

אדמו"ר הזקן - ספר התניא אגרת הקודש סימן כ'
הרב יואל כהן - ספר הערכים ערך אוא"ס (א) פרק ט - כח העצמות שבו.

הערות שוליים

^ ספר התניא אגרת הקודש סימן כ' וראה הביאור בזה במאמר באתי לגני תשכ"ב.
^ ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.
^ ¹ ² ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).
^ מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד
^ מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. (תורת מנחם התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.
^ ¹ ² לקוטי שיחות חלק טז עמוד 441 הערה 57.
^ מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים תרצ"ד (ספר המאמרים תרצ"ד עמוד ^[^{דרוש מקור]}) קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' הערה 131
^ ספר התניא פרק לו
^ ¹ ² ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנ"ד ואילך (מהדורה החדשה - עמוד תסז ואילך).
^ רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.
^ שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא ^[^{דרוש מקור]}) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא ^[^{דרוש מקור]}).
^ מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.
^ ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).
^ לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.

[1] ספר התניא אגרת הקודש סימן כ' וראה הביאור בזה במאמר באתי לגני תשכ"ב.

[2] ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.

[תרס"ו_תקכח-3] ¹ ² ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).

[4] מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד

[5] מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. (תורת מנחם התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.

[לקו"ש_טז-6] ¹ ² לקוטי שיחות חלק טז עמוד 441 הערה 57.

[7] מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים תרצ"ד (ספר המאמרים תרצ"ד עמוד ^[^{דרוש מקור]}) קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' הערה 131

[8] ספר התניא פרק לו

[תרסו-9] ¹ ² ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנ"ד ואילך (מהדורה החדשה - עמוד תסז ואילך).

[10] רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.

[11] שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא ^[^{דרוש מקור]}) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא ^[^{דרוש מקור]}).

[12] מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.

[13] ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).

[14] לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 כח העצמות שבהם היא בכדי שעל ידי עבודתם יוכלו לחדש על דרך החידוש שבכח העצמות לברוא יש מאין אלא שאצלם הוא בעיקר באופן הפוך להעלות ולהפוך את היש לאין ובחידוש זה כמה פרטים:
-'''א.''' עבודתם של ישראל לעשות [[דירה בתחתונים|דירה להקב"ה]] נעשית בדרגה התחתונה ביותר בעולם ה"מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד"{{הערה|ספר התניא פרק לו}} ומכיוון שמציאותם מנגדת לגמרי לאלוקות עד שהם '[[כלים]]' לקליפה ממילא עבודתם של ישראל לגלות בהם אלוקות הוא לא על ידי שהאלוקות מתגלה מתוכם כלומר שמגלה את הטוב שבהם שכאמור הם מלאים קליפה וגם אינם כלים לקבל אור אלוקי מפני שהם כלים לקליפה והעבודה היא על ידי ביטול הרע והמשכת האלוקות בהם הוא חידוש על דרך חידוש הבריאה יש מאין.
+'''א.''' עבודתם של ישראל לעשות [[דירה בתחתונים|דירה להקב"ה]] נעשית בדרגה התחתונה ביותר בעולם ה"מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד"{{הערה|ספר התניא פרק לו}} ומכיוון שמציאותם מנגדת לגמרי לאלוקות עד שהם '[[כלים]]' לקליפה ממילא עבודתם של ישראל לגלות בהם אלוקות הוא לא על ידי שהאלוקות מתגלה מתוכם כלומר שמגלה את הטוב שבהם. שהרי כאמור כל מציאותם היא לְנַגד לה' וגם אינם כלים לקבל אור אלוקי מפני שהם 'מלאים' קליפה, הם כלים לקליפה. ובירורם היא על ידי ביטולם ושבירתם והמשכת האלוקות בהם הוא 'חידוש' על דרך חידוש הבריאה יש מאין.
-'''ב.''' ויתירה מזה: שמציאות הקליפה הוא 'העדר' (נוסף לזה שהוא באין ערוך לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש') וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. (לקו"ש חלק ו עמוד 23 הערה 73).
+ומצד זה שעיקר פעולתו של כח העצמות הוא ב"התחדשות" לכן הכח מתגלה בעיקר בבירורים אלו שעניינם חידוש:
+.כח זה מתגלה בנשמה בעיקר בעת ירידתה והתלבשותה בגוף ונפש הבהמית החומרית שבירידתה מטה מטה דווקא אז יש בה כח העצמות לברר ולעשות נפש הבהמית כלי לאלוקות.{{הערה|שם=תרסו|ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנ"ד ואילך (מהדורה החדשה - עמוד תסז ואילך).}}
+.בבירור הנשמה את הגוף וה[[נפש הבהמית]] בדרך התלבשות שאופן בירור זה הוא בעיקר בנשמות שעיקר עבודתם הוא באופן של [[עבד פשוט]] שמציאות גופם ונפשם הבהמית וכל הדברים הגשמיים אצלם הם חומריים וגסים ולכן בעבודתם דווקא יש בירור והתחדשות ודווקא בהם מתגלה כח העצמות.{{הערה|שם=תרסו}}
+.בעיקר בגופו של האדם דווקא להיותו נגד ה' כלומר, שעלול למרוד בה' ולעשות נגד רצונו(לקו"ש חלק ז)
+'''ב.''' ויתירה מזה:  (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר' וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. (לקו"ש חלק ו עמוד 23 הערה 73).
 '''ג.''' (בתקעו ס"ז משמע שחוץ מהבירורים שלזה צריך כח העצמות יש גם את המשכת האור הובא בהערה 31 בחלק יב ומשמע שהרבי מקשר שני העניינים שלפי שיש חידוש בבירור התחתון ולזה צריך כח העצמות על ידי זה גופה נמשך העצמות עניין הב' '''ויש לעיין בזה עוד''')
@@ שורה 46: / שורה 53: @@
 ===התגלותה===
 תכלית בריאת העולם הייתה בשביל לעשות דירה וכו.. ובזה שיש כח העצמות המשכת העצמות הוא על ידי עבודת המטה..(לקוטי שיחות חלק יב עמוד 73)
+ועל פי זה גם מובן מאמר חז"ל{{הערה|רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.}} "כשם שיצירתו של אדם לאחר חיה ועוף כך תורתו התפרשה אחר חיה ועוף"{{הערה|שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא {{מקור}}) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא {{מקור}}).}} שסיבת איחור יצירת האדם היא להיותו פחות מכל החיות והבהמות שהם אינם מתאווים למרות על ציווי ה' וגופו של האדם מתאווה גם לאיסורים. שלכן אמרו חז"ל{{הערה|מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.}}: שבשעה שאדם חוטא אומרים לו "יתוש קדמך".{{הערה|ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).}} ולכן עבודת בירור גוף החיות והבהמות קלה יותר מבירור גוף ה[[אדם]] לפי שהם אינם עוברים על רצון ה' ולכן אינה קשה כל כך כעבודת בירור גופו של יהודי שהיא יכולה למרוד בה'.
+אולם זה עצמו הוא מעלתו שעל ידי הפיכת גופו שבא מין האדמה להיות על שם "אדמה לעליון" מתגלה בו כח העצמות וזה הטעם האמיתי לכתיבת תורתו בסוף אחרי חיה ובהמות לפי שבו דווקא מתגלה כח העצמות ("[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן|סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]]").{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.}}
 ==קישורים חיצוניים==