לדלג לתוכן

וגר זאב עם כבש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם "
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " רמב"ן " ב־" רמב"ן "
שורה 3: שורה 3:
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".
את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר [[הרמב"ם]] בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".


אך כל זאת לפי דעתו של [[הרמב"ם]] שלעתיד "עולם כמנהגו נוהג"{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערת שוליים|כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.
אך כל זאת לפי דעתו של [[הרמב"ם]] שלעתיד "עולם כמנהגו נוהג"{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערת שוליים|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.


[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} שאף לפי שיטת [[הרמב"ם]] יתקיימו יעודים אלה כפשוטם, אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]].  
[[הרבי מלך המשיח]] מסביר{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}} שאף לפי שיטת [[הרמב"ם]] יתקיימו יעודים אלה כפשוטם, אך זאת בתקופה מאוחרת יותר ב[[ימות המשיח]].  

גרסה מ־03:57, 28 באפריל 2016

בנבואת ישעיהו הנביא נאמר וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נהג בםתבנית:הערת שוליים. המשמעות הפשוטה של יעוד זה הינה, שלעתיד לבוא כל הבעלי חיים יעזבו את טבעם המושחת ויפסיקו לטרוף, וכמו שנאמר בתורה "והשבתי חיה רעה מן הארץ"תבנית:הערת שוליים.

את משמעותו הפנימית של יעוד זה מסביר הרמב"ם בספרו יד החזקה בהלכות מלכים: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם, המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן".

אך כל זאת לפי דעתו של הרמב"ם שלעתיד "עולם כמנהגו נוהג"תבנית:הערת שוליים, אך לפי דעתם של חלק מהראשונים (הרמב"ןתבנית:הערת שוליים ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו.

הרבי מלך המשיח מסבירתבנית:הערת שוליים שאף לפי שיטת הרמב"ם יתקיימו יעודים אלה כפשוטם, אך זאת בתקופה מאוחרת יותר בימות המשיח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


  ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולה ומשיח. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.