![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "'''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי''' הוא פסוק בשיר השירים (ב, ו) המש..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא בחינת ההכנה להיחוד, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]]. | ב[[תורת החסידות]] מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא בחינת ההכנה להיחוד, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[לקוטי תורה]]. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי ב[[אלול]] מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות [[נשמה|נשמות]] ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..והענין כי ב[[אלול]] מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות [[נשמה|נשמות]] ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | ||
==בעבודת היום יום== | |||
המרירות אף שהיא בחינת שמאל דוחה, אף על פי כן יש בה רוח קדושה וקרבת אלוקים לאחר הבירור כמו שנאמר "שמאלו תחת לראשי", שאף השמאל נעשה בבחינת הנאמר "ימין מקרבת", שעל ידי זה נעשית [[צעקה]] עמוקה ופנימית - "ויצעקו אל ה' בצר להם", ואחר כך על ידי המרירות יבוא לבחינת שמחה, כי כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו וזוכה לנשיאת ראש, והיינו על ידי התבוננות שמתבונן אחר השפלות והכנעה איך שאין ריחוק אמיתי מה' כמו שנאמר "גם חשך לא יחשיך ממך", ו"מרחוק ה' נראה לי", ובכך נעשה מן השפלות [[העלאת מ"ן]] להכלל ב[[אחדות ה']], אך ה[[עצבות]] היא אסקופה הנדרסת לכל ה[[עוונות]], ש[[יאוש|מייאש]] את עצמו מכל וכל, וזהו מקור לכל העוונות ולכן צריך לדחות את העצבות מכל וכל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/36/251&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל תרכ"ז ע' רנ"א]}}. | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־05:45, 2 בנובמבר 2016
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי הוא פסוק בשיר השירים (ב, ו) המשמש כיסוד להבנת שלשת מיני יחודים הקיימים בעבודת ה'. שלשה בחינות אלו מכוונים כנגד חב"ד חג"ת נה"י.
ענינו
שלשה מצבים יש לספירת המלכות כאשר עולה בסדר עליית המלכות מדי יום ביומו וכן בכללות השנה. בתחילה חב"ד שלה מכוון כנגד חג"ת שלו, וחג"ת שלה כנגד נה"י שלו, ובמצב זה נמצא שבחינת היחוד שייכת רק בבחינת חב"ד של המלכות המכוון כנגד גופא דמלכא. בחינה זו נקראת "שמאלו תחת לראשי". בחינה נעלה יותר היא כאשר המלכות עולה עד שחג"ת שלה כוון כנגד חג"ת שלו ואז יש בחינת חיבוק ממש. לאחר מכן היא בחינת היחוד האמיתי[1].
דווקא בתפילת שחרית ישנם שלשה בחינות אלו, אבל בתפילת ערבית יש רק בחינת "וימינו תחבקני" בלבד[2].
באבות
בדברי אדמו"ר מהר"ש[3]. מבואר ששלשת הבחינות שהם "שמאלו תחת לראשי", "ימינו תחבקני" והיחוד האמיתי מכוונת כנגד שלשת הקוים.
אברהם היה בחינת ימינו תחבקני, ויצחק היה בבחינת שמאלו תחת לראשו, ששני בחינות אלו הם רק מקיף שהוא הכנת היחוד, אבל כדי שיומשך למטה בבחינת פנימית ממש שנקרא בשם יחוד, יחוד זה התחיל מיעקב, לפי שיעקב הוא אותיות יבקע - המורה על יחוד בתוך החושך כמו שנאמר אז יבקע כשחר אורך, שיעקב התחיל לבקוע החשך כמו שאור השחר בוקע חושך הלילה, כי יעקב הוא בחי' קו האמצעי שבו נעשה היחוד.
הסבר הדבר הוא מכיון שלמרות שאברהם התחיל גם כן להאיר למטה והיה משגר שם שמים בפי כל הבריות, וכמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם, וכתיב וארא אל אברהם, שהאיר גילוי אלקות להאבות, והם שגרו בפי הבריות כנ"ל, עם כל זה הנה הגילוי היה על ידי בחי' שם שדי, אבל שמי הויה לא נודעתי להם, ומכל מקום מיעקב התחיל להיות התגלות שם הוי' ולכן העמיד י"ב שבטים, שהם בחי' י"ב בקר דבריאה, שהם בחי' שבט וענף מן עצם האילן שהוא בחי' יעקב, והיינו להורות שהם ממשיכים המשכה זו בבי"ע.
בכללות השנה
כשם ששלשה בחינות אלו קיימות בכל יום ויום, כך הם נעשים בכללות השנה בשלבים. בתורת החסידות מוסבר שמהותם של עשרת ימי תשובה הוא בחינת ההכנה להיחוד, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, כלומר 'התעוררות מלמעלה' לאדם מאת ה' וזאת בזכות עבודתו בחודש אלול. וזה לשון אדמו"ר הזקן בספרו לקוטי תורה.
..והענין כי באלול מתחיל בחינת אני לדודי דהיינו בחינת אתערותא דלתתא עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלקותו יתברך למטה בבחינת התגלות, כמו שכתוב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחינת יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'.. ומזה נמשך גם למטה על כללות נשמות ישראל לקבל עול מלכות שמים עליהם ותהיה יראתו על פניהם כל השנה..
— לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.
בעבודת היום יום
המרירות אף שהיא בחינת שמאל דוחה, אף על פי כן יש בה רוח קדושה וקרבת אלוקים לאחר הבירור כמו שנאמר "שמאלו תחת לראשי", שאף השמאל נעשה בבחינת הנאמר "ימין מקרבת", שעל ידי זה נעשית צעקה עמוקה ופנימית - "ויצעקו אל ה' בצר להם", ואחר כך על ידי המרירות יבוא לבחינת שמחה, כי כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו וזוכה לנשיאת ראש, והיינו על ידי התבוננות שמתבונן אחר השפלות והכנעה איך שאין ריחוק אמיתי מה' כמו שנאמר "גם חשך לא יחשיך ממך", ו"מרחוק ה' נראה לי", ובכך נעשה מן השפלות העלאת מ"ן להכלל באחדות ה', אך העצבות היא אסקופה הנדרסת לכל העוונות, שמייאש את עצמו מכל וכל, וזהו מקור לכל העוונות ולכן צריך לדחות את העצבות מכל וכל[4].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ מצת שימורים - שער תפילין: וכאשר יניח תפלה של יד בראשונה צריך להושיט זרוע שמאל כנזכר בזוהר. והטעם הזה כדי להורות כי כל זה של הנחת תפילין הוא בסוד אור המקיף כנ"ל. וצריך להשים שמאלו תחת ראשה ולחבקה ביד ימינו כמ"ש "שמאלו תחת ראשי וגו'". וחיבוק הימין הוא כאשר כורך הרצועה סביב הזרוע. וכוונת ענין זה הוא כי הנה המלכות היא עדיין למטה, וראשה כנגד החזה שלו בין שתי זרועותיו. ונמצא כי אין חיבוק הזה גמור בגופה רק בראשה לבד וז"ס הפסוק ראשון של שיר השירים "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" ולא אמר "ראשי" כנזכר. ובפסוק השני שאמר "שמאלו תחת ראשי", ממש. אבל אח"כ בברכת אתה גבור של העמידה אז הוא חיבוק גמור כנזכר שם שמחבק גופה ממש, לפי שכבר גדלה ואז הוא שמאלו תחת לראשי ר"ל ממטה מן המקום שהיה בתחלה ראשי. אבל עתה הוא גופי ולא ראשי ותחת גופי ממש הניח שמאלו. והנה ד' ספירות אלו שהם ת"ת נה"י נעשים בה תפילין שבראשה כנ"ל בדרושים שקדמו
- ↑ שער הכוונות - דרושי סדר שבת הקדמה: ולכן צריך שבכל תפל' ערבי' תחבק ידיך כנז' גם צריך שתזהר בענין סגירת העינים בכל ג' התפלות ממש ע"ד החילוק הנז' בענין חיבוק ב' הידים והענין הוא כי תעצום ותסגור עיניך בשחרית ובמנחה בעת העמידה בלבד ובתפלת ערבית תסתום עיניך בכל התפלה בין בברכו' ק"ש ובין בתפלת העמידה. וסוד עצימת העינים נרמז במ"ש בסבא דמשפטים דצ"ה ע"ב וז"ל ומהו עולימתא שפירתא דלית לה עיינין כו' וביאור המאמר הזה הוא מדבר בענין רחל נוקב' דז"א כי היא נק' עולימתא שפירתא כמש"ה ורחל היתה יפ"ת ויפת מרא' אבל לית לה עיינין לפי ששיעור קומתה הוא מן החזה ולמטה דז"א
- ↑ תרל"ט ח"ב ע' ת"ל
- ↑ תורת שמואל תרכ"ז ע' רנ"א