לדלג לתוכן

יחזקאל סופר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 3: שורה 3:


==קורות חייו==
==קורות חייו==
הרב סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' [[שבתאי]] וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.
סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' [[שבתאי]] וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.


נשא את שרה בתו של הנגן [[שניאור זלמן לוין]] מכפר חב"ד.
נשא את שרה בתו של הנגן [[שניאור זלמן לוין]] מכפר חב"ד.


הרב סופר החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.
סופר החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.


בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען (בצורה הנוגדת חד משמעית את שיחותיו הק' של הרבי) כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד ח''ו "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד ונגד כל שיחותיו של הרבי וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ומחרימים אותה ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען (בצורה הנוגדת חד משמעית את שיחותיו הק' של הרבי) כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (שעליו יצא ספר נגדי, של הרב וולפא, ובו הוא פורך אחד לאחד את כל טענותיו של יחזקאל סופר) בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד ח''ו "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד ונגד כל שיחותיו של הרבי וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ומחרימים אותה ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}.


==חיבוריו==
==חיבוריו==

גרסה מ־12:37, 27 באפריל 2020

הרב סופר בכנס של ועדת החינוך החב"די

הרב יהושע יחזקאל סופר (נולד בי' באלול תש"ז) הוא מרצה וסופר בתורת חב"ד ומחשבת ישראל. כיהן כרב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

קורות חייו

סופר נולד בי' באלול תש"ז לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי תניא של הרב אשר לעמיל כהן שנמסרו בסתר והתקרב לחסידות חב"ד. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק  סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ה נסע לישיבת תומכי תמימים 770 לשנת ה'קבוצה'.

נשא את שרה בתו של הנגן שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.

סופר החל להרצות כבר בשנת תש"ל בתיכונים בארץ, עד שנתבקש בתשל"ו על ידי פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת תשנ"ג היה ממובילי הפרסום של הרבי כמשיח, במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות ג' בתמוז תשנ"ד, שינה סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען (בצורה הנוגדת חד משמעית את שיחותיו הק' של הרבי) כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (שעליו יצא ספר נגדי, של הרב וולפא, ובו הוא פורך אחד לאחד את כל טענותיו של יחזקאל סופר) בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד חו "דור השביעי". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד ונגד כל שיחותיו של הרבי וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ומחרימים אותה ואין לה מקום בחב"ד[1].

חיבוריו

  • שורשים בהלכה - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב עובדיה יוסף בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט בשולחן ערוך המחבר על פי שיחות הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי שלום, ביטחון ושלימות הארץ.
  • כשרות המטבח - בנושא הסיבות השכליות לכשרות ומטרתו של מבצע כשרות.
  • אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת - מבאר את גדרו של הרבי כמלך המשיח: חזקת משיח ומשיח ודאי.
  • יתבררו ויתלבנו - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר ג' בתמוז תשנ"ד. בקונטרס זה חוזר בו הרב סופר מדבריו בקונטרס "אתה הראת לדעת"[2].
  • לדעת להאמין - בנושא אמונה, מדע, בחירה חופשית, השגחה פרטית ועוד, על פי שיחותיו של הרבי.
  • על חטא העיגול - דיון הלכתי בנושא לוחות הברית וריבועם.
  • אביעה חידות - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, תשע"ב.
  • במאי קמיפלגי - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח[3] ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית[1], תשע"ג.
  • מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
  • חזון למועד - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
  • על פרשת דרכים - פרשנות ותובנות למעמיקים בספר התניא, כסלו תשע"ט.

משפחתו

בניו
  • ר' יוסף יצחק סופר.
  • ר' מנחם מענדל סופר.
  • ר' זאב סופר.
  • ר' שלום דוב בער סופר.
  • ר' שמואל סופר.
  • הת' משה נחמיה סופר.
  • ר' אברהם יונה סופר.
חתנו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"! (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012)
  2. ^ מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. ראוי לציין כדוגמא את הספר "ספר סופר וסיפור" ועוד.
  3. ^ כתגובה לספר זה כתב הרב שלום דובער וולפא את ספרו 'תומת ישרים תנחם'.