![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:שמואל חיים/מפלגת יהדות התורה – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===הקמת '''דגל התורה'''=== | ===הקמת '''דגל התורה'''=== | ||
{{ערך מורחב|בחירות תשמ"ט}} | {{ערך מורחב|בחירות תשמ"ט}} | ||
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]] | |||
בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש יישיבת פונביז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להורות לקראת בחירות של שנת [[תשד"מ]] להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, ולפתוח בשנת [[תשמ"ה]] עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם '''"דגל התורה"''', כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]]. | |||
בעקבות חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע לאגודת ישראל ולפתוח קמפיין עבורה. | |||
[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]] | |||
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים{{הערה|כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי}}, בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה. | |||
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
==הקשר עם הרבי== | ==הקשר עם הרבי== | ||
==חברי המפלגה== | ==חברי המפלגה== | ||
גרסה מ־17:01, 22 ביולי 2020
יהדות התורה הינה מפלגה חרדית שמתמודדת לכנסת ישראל [1], הרבה מראשי המפלגה היו בקשר עם הרבי ואף בשנת תשמ"ט הרבי הורה חד פעמי להצביע למפלגה זו.
היסטוריה
הקמת אגודת ישראל
| ערך מורחב – אגודת ישראל |
אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תרע"ב. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל [2], אך פרש הימנה בעקבות קשריה עם תנועות ציוניות. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[3]
הקמת דגל התורה
|
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
בשנת תשמ"ח החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י)[4] להורות לקראת בחירות של שנת תשד"מ להצביע למפלגת ש"ס החדשה[5], ולפתוח בשנת תשמ"ה עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה וחסידות בעלז.
בעקבות חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע לאגודת ישראל ולפתוח קמפיין עבורה.
בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים[6], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.
עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת הפני מנחם מגור (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת תשנ"ב, ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה". שלושה חודשים לפני הבחירות, בכ"ו אדר תשנ"ב הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב שמואל הלפרט, חסיד ויז'ניץ למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו[7].
הקשר עם הרבי
חברי המפלגה
- ↑ שבמדינת ישראל
- ↑ אדמו"ר הרש"ב גם הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- ↑ צילום המכתב
- ↑ הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש יישיבת פונביז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.
- ↑ למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל
- ↑ כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי
- ↑ כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו
