לדלג לתוכן

משתמש:שמואל חיים/מפלגת יהדות התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 66: שורה 66:
ר' '''מאיר פרוש''' הינו סגן שר החינוך מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים, ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.
ר' '''מאיר פרוש''' הינו סגן שר החינוך מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"ר מרכז [[אגודת ישראל]] בירושלים, ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.


===משפה גפני==
===משה גפני===
'''משה גפני''' הינו ח"כ מטעם יהדות התורה ויו"ר מפלגת דגת התורה.
'''משה גפני''' הינו ח"כ מטעם יהדות התורה ויו"ר מפלגת דגת התורה.



גרסה מ־20:43, 22 ביולי 2020

הבהרה:
ע"פ הוראת רבני חב"ד והרבי: חב"ד הינה בלתי מפלגתית ואין בערך זה להראות את דעת חב"ד בנושא ההצבעה למפלגת יהדות התורה
סמל מפלגת יהדות התורה (החדש)
חברי יהדות התורה בישיבה בכנסת

יהדות התורה הינה מפלגה חרדית שמתמודדת לכנסת ישראל [1], הרבה מראשי המפלגה היו בקשר עם הרבי ואף בשנת תשמ"ט הרבי הורה באופן חד פעמי להצביע למפלגה זו.

היסטוריה

הקמת אגודת ישראל

ערך מורחב – אגודת ישראל

אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת תרע"ב. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל [2], אך פרש הימנה בעקבות קשריה עם תנועות ציוניות. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[3]

עם הקמת המדינה, החלה המפלגה מתמודדת בקביעות בבחירות לכנסת.

מפלגת פא"י

בשנת תרפ"ב הוקמה התנועה החרדית פא"י - פועלי אגודת ישראל, ולקראת הבחירות הראשונות הם התמודדו לכנסת יחד עם שאר המפלגות הדתיות, גם הלא חרדיות, והחסידים בארץ קיבלו הוראה מהרבי הריי"צ להצביע עבורם. במערכת הבחירות הבאה התפצלו ארבעת המפלגות הדתיות והגישו ארבעה רשימות נפרדות, באותו העת פעל הרבי לאיחוד ארבעת המפלגות יחד, מספר רבנים רבנים ליטאים התנגדו לאיחוד זה, והוא לא יצא לפועל, גם במערכות הבחירות שלאחרי זה.

במהלך השנים הקפידו חסידי חב"ד להצביע דווקא למפלגת פא"י בראשות הרב קלמן כהנא שעמד בקשרים טובים עם הרבי, באחת הפעמים עת שסיפר לרבי המזכיר יהודה לייב גרונר שרוב כפר חב"ד הצביע לכהנא (קלמן כהנא, יו"ר מפלגת פא"י), ענה הרבי שזהו דבר נכון. [4].

לקראת הבחירות של שנת תשמ"ט התאחדו שני המפלגות יחד, שנציג פא"י הוא הרב אברהם ורדיגר אשר היה מקורב לרבי ולחב"ד.

הקמת דגל התורה

ערך מורחב – בחירות תשמ"ט
צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט

בשנת תשמ"ח החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י)[5] להורות לקראת בחירות של שנת תשד"מ להצביע למפלגת ש"ס החדשה[6], ולפתוח בשנת תשמ"ה עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה וחסידות בעלז.

בעקבות חשש ממפלת מפלגת אגודת ישראל הורה הרבי באופן חד פעמי להצביע לאגודת ישראל ולפתוח קמפיין עבורה.

המפלגה, שרצה עם פא"י כינתה את עצמה הפעם לראשונה בשם 'יהדות התורה'.

הרב שמואל הלפרט עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בכ"ו אדר תשנ"ב, אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה

בעקבות הקמפיין האינטנסיבי, הצליחו חסידי חב"ד להביא למפלגת אגודת ישראל חמישה מנדטים[7], בעוד מפלגת דגל התורה קיבלה כשני מנדטים בלבד. לאחר הבחירות, ולקראת הבחירות המקומיות שהתקיימו לאחר מכן, הבהיר הרבי, כי התעמולה עבור אגודת ישראל הייתה חד פעמית, ועל חב"ד לא להתערב שוב בפוליטיקה.

איחוד המפלגות

עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת הפני מנחם מגור (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת תשנ"ב, ורצו כסיעה משותפת בשם "יהדות התורה", כמו השם שתחתיו רצה אגו"י בפעם הקודמת. שלושה חודשים לפני הבחירות, בכ"ו אדר תשנ"ב הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב שמואל הלפרט, נציג חסידות ויז'ניץ למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו[8].

בסיומה של מערכת הבחירות, על אף שסך המנדטים של שתי המפלגות במערכת הקודמת היה 7 נציגים, ירדה המפלגה וזכתה בארבעה מושבים בלבד, ככל הנראה עקב הימנעות חב"ד מתמיכה בה.

הקשר עם חב"ד

בנושאי שלמות הארץ הייתה לאורך השנים מפלגת יהדות התורה במצב של דעה לא יציבה, במהלך תכנית ההתנתקות נתנה יהדות התורה יד שותפת לממשלה אולם מנגד אמרו כמה וכמה פעמים שהם לא הולכים לתת יד לממשלת שמאל ולא יתנו לויתור על שלמות הארץ.

ככמה וכמה פעמים התנו יהדות התורה בעת כניסתם לקואליציה את תיקון החוק מיהו יהודי ע"פ הוראת הרבי.

במהלך ישיבת המשא ומתן הקואליציוני בשנת תש"פ, בין מפלגות יהדות התורה והליכוד העלה ח"כ הרב יעקב ליצמן מיהדות התורה, בפני נציג הליכוד השר יריב לוין את נושא אבטחת מרכזי חב”ד בעולם ודרש תקציב ייעודי עבורם.

רבנים חב"דים רבים הורו כמה וככמה פעמים להצביע למפלגת יהדות התורה.

מחברי המפלגה במשך השנים

שמואל הלפרט

שמואל הלפרט (יליד תרצ"ט) הינו ח"כ מטעם אגודת ישראל שביהדות התורה לשעבר.

לקראת הבחירות של שנת תשנ"ב ניסה לשכנע את הרבי שיגיד לחסידיו להצביע ג', אולם הרבי לא הגיב.

הלפרט הינו ידיד חב"ד שמגיע גם להתוועדויות חסידיות מידי פעם [9].

יעקב ליצמן

יעקב ליצמן

יעקב ליצמן משמש כיו"ר המפלגה וכשר הבינוי והשיכון.

עוזר רבות לחב"ד ומגיע לביקורים רבים בכפר חב"ד.

ליצמן אף מקפיד על תקנת לימוד הרמב"ם של הרבי [10].

מאיר פרוש

ערך מורחב – מאיר פרוש

ר' מאיר פרוש הינו סגן שר החינוך מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סגן שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.

משה גפני

משה גפני הינו ח"כ מטעם יהדות התורה ויו"ר מפלגת דגת התורה.

היה מקורב ושותף לאחד ממנהיגי הציבור הליטאי שלחם ברבי.

דעתו של גפני בנושא שלימות הארץ הייתה לא יצבה שמנגד היה מצהיר לפני הבחירות שלא יהיה שותף לממשלת שמאל, אולם בועידת הארץ אמר "שבנושא המדיני אני יותר קרוב לשמאל" ועוד הצהרות שמאלניות אחרות.

הערות שוליים

  1. שבמדינת ישראל
  2. אדמו"ר הרש"ב גם הוצב במקום השני במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
  3. צילום המכתב
  4. ע"פ עדותו של הרב גרונר בשנת תש"פ
  5. הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב יצחק זאב סולובייצ'יק לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של הרבי), בעוד ראש יישיבת פונביז' והסטייפלר התנגדו לצעד זה.
  6. למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל
  7. כשלמעשה חסרו לאגודת ישראל כמאתיים קולות בלבד על מנת לקבל מנדט שישי
  8. כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו
  9. התוועדות ח"י אלול
  10. סיום הרמב"ם