יחזקאל אברמסקי

ר' יחזקאל אברמסקי

ר' יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו - כ"ד באלול תשל"ו), (ידוע על שם ספרו חזון יחזקאל) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה בבני ברק, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל.

תולדותיו

הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא בו' באדר תרמ"ו. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. בתרס"ג נסמך להוראה על ידי הגאון בעל ערוך השלחן. בשנת תרס"ד החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח תמוז תרס"ט נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.

בשנת תר"ע עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי חיים מבריסק, והיה מקורב אצלו מאדתבנית:הערת שוליים. בשנת תער"ב נתקבל כרב ואב"ד בעיר סמיליאן, בתרע"ד בעיר סמאלאוויטש, ובתרפ"ג עלה על כס הרבנות בעיר התורה סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק לימוד התורה וקיום המצוות, ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי רוסיה.

בתרפ"ה הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, ובתרפ"ז היה מעורכיו של הקובץ התורני יגדיל תורה ביחד עם הרב שלמה יוסף זוין.

בתרפ"ח קיבל מינוי להיות רבה של פתח תקוה אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח אלול תר"צ נאסר ונגזר דינו לעשר שנות מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי חיים עוזר, נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ תרצ"ב שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.

בכסליו תרצ"ב הגיע ללונדון, באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהםתבנית:הערת שוליים, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדוליםתבנית:הערת שוליים, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". בתרצ"ה התקבל לאב"ד העיר לונדון.

בתש"ה הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת תש"י בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.

בתשי"א עלה לירושלים והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס.

נפטר בירושלים בכ"ד אלול תשל"ו בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות.

הקשר עם חב"ד

עוד בשנת תרע"א הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. השיעור לא צלח והרב אברמסקי לא התקבל כראש הישיבה. לאחר מכן מונה הרב אברמסקי כאמור לאב"ד סמאליאן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב היה מקורב מאד לאדמו"ר הריי"צ, ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...תבנית:הערת שוליים.

היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהןתבנית:הערת שוליים

כמו כן תמך רבות בארגון יד לאחים והעומד בראשו הרב החסיד שלום דובער ליפשיץ.

בלונדון

בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון בכ"א באדר שני תרצ"בתבנית:הערת שוליים כותב אליו הרבי:

מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את רוסיה בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זהתבנית:הערת שוליים: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם.

הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה אדוק ועקביתבנית:הערת שוליים.

בתש"ב פעל יחד עם הרבי לסייע ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחאתבנית:הערת שוליים.

ביום ג' אייר תש"ז ג'כט כתב אליו הרבי הריי"צ:

כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של הרש"ג באירופה. בט"ו מ"ח תש"ח ג'קכז אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי.

בערב ראש השנה תש"ט כותב אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב בן ציון שם טוב "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת תש"י כותב אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.

כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו ממוסקבה ללונדון בשנת תש"ח, עזר להם הרב אברמסקי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובותתבנית:הערת שוליים.

נלחם עבור תקנות הרבי

הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד מבצע תפילין.

בחודש ניסן תשל"ב בא על החתום ביחד עם הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב ועוד, על הכרוז לתיקון חוק מיהו יהודי.

כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו".

לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי ‏‏יצחק הוטנר. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר לארה"ב. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום. תבנית:הערת שוליים.

בשנת תשל"ב יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי בצלאל ז'ולטי יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים בינהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי ישראל גרוסמן, הגאון רבי אברהם צבי כהן והרב שלום דובער וולפא. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".תבנית:הערת שוליים

הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות.

"כשאמרתי מודה אני בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי הנשמה? הרי אין לי לא גשמיות ולא רוחניות? אינני יכול לא ללמוד ולא להתפלל, ואם כן על מה היא ההודאה? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך".

כאשר אדמו"ר הריי"צ שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".

לקריאה נוספת

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 31 ואילך.