לדלג לתוכן

ישו הנוצרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1:
'''ישו הנוצרי''' ימ"ש הרשע ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערת שוליים|1=רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.}}, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א}}.
'''ישו הנוצרי''' ימ"ש הרשע ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערת שוליים|1=רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.}}, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־22:53, 23 באוגוסט 2020

ישו הנוצרי ימ"ש הרשע ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם)תבנית:הערת שוליים. נולד מגויתבנית:הערת שוליים בשם פנדיראתבנית:הערת שוליים, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביותבנית:הערת שוליים, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתהתבנית:הערת שוליים.

תולדות חיים

ישו, היהתבנית:הערת שוליים תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרותתבנית:הערת שוליים. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".

מותו של ישו

ישו התפרסם כעושה כשפיםתבנית:הערת שוליים ומדיח לעבוד עבודה זרהתבנית:הערת שוליים, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמיםתבנית:הערת שוליים שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילהתבנית:הערת שוליים. בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודותתבנית:הערת שוליים. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריקתבנית:הערת שוליים.

כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב , ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו של הקב"ה.

חמשת תלמידיו

חמשה תלמידים היו לישותבנית:הערת שוליים: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרהתבנית:הערת שוליים.

בתורת חב"ד

בתלמודתבנית:הערת שוליים מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. הרביתבנית:הערת שוליים מסביר כי כשראה יהושע בן פרחיה את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכותתבנית:הערת שוליים. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטהתבנית:הערת שוליים

בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי 'ליל ניטל'), נוהגים קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי הקבלה לימוד תורה בזמן זה משפיע חיות רוחנית לטומאה שהוא מייצג.

הערות שוליים