לדלג לתוכן

שמואל סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה [[ה'שי"ת]]:
אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה [[ה'שי"ת]]:


"אין דעם סדר פון מאמרי דא"ח זיינען פאַראַן מאמרים פון כתב, הנחה און רשימה. כתב הייסט וואָס דער רבי דער בעל המאמר האָט געשריבן דעם מאמר און מען האָט אים איבערגעגעבן לפרסם פאַר אַלעמען. דער מאמר איז געשריבן געוואָרן אין ליובאַוויטש פון די שרייבערס ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377]}}.
"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את ה[[מאמר]] ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/14/377.htm ספר השיחות תש"י עמ' 377] (בתרגום ללה"ק)}}.


ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395]}},  
ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/21/395.htm רשימה המופיעה בספר השיחות תש"י עמ' 395] (בתרגום ללה"ק)}},  
"באַ ר' דובער בר' פסח לערן איך זייער פלייסיק, צוזאַמען מיט עטלעכע צוגעקליבענע פּאַסיקע חברים, ר' שמואל דעם שרייבערס און ר' בן­ציון משרת קינדער, וועלכע זיינען מיט אַ יאָהר אָדער צוויי עלטער פון מיר. זיי קומען יעדן טאָג צום אַכט­אַזייגערדיקן מנין, בריינגען מיט זייער אָנבייסן, און האַלב צעהען זעצט מען זיך לערנען".
"אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום ל[[מניין]] של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".


;[[הרבי]]:
;[[הרבי]]:

גרסה מ־02:35, 9 באוקטובר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
כתב ידו של ר' שמואל סופר. כפי שנדפס בספר לקוטי תורה - תורת שמואל תרכ"ח

ר' שמואל רבינוביץ, המכונה ר' שמואל דער שרייבער, או ר' שמואל סופר (כותב) היה סופר שהעתיק כתבי חסידות, והיה ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות, "שהוא היותר טוב כידוע"[1].

רוב ספרי אדמו"ר המהר"ש שהובאו לדפוס בשנת ה'תש"ה ואילך על ידי הרבי שהיה ממונה על הדפסת ספרי קה"ת באותה עת, יצאו בצילום מכתב ידו.

אודותיו

אדמו"ר הרש"ב

אדמו"ר הרש"ב התבטא אשר "הכ"ק והכי"ק הם חיי נפשי ממש". הדבר בא לידי ביטוי ברבות מאגרותיו, שבהן משתדל למצוא ולרכוש כתבי יד קודש שנשארו עדיין מפוזרים בעולם.

לפעמים היה מקבל כתבי יד קדש בהשאלה, והיה מעסיק בזה את הסופר שלו, ר' שמואל, להעתיקם עבורו[2]. וכך כותב לו ביום ב' פר' ויקהל תרנ"א: הנני שולח לו מוסג"פ רשימה מה להעתיק בהחלט ומה לעיין, וישלח לי את הדרושים שהעתיק עד עתה .. שלחתי לביתו עשרה רו"כ, ואשלח עוד אי"ה, ויודיעני המקח כמה חושב".

אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ סיפר בשיחת שמחת תורה ביום, בעת הסעודה ה'שי"ת:

"בהסדר של מאמרי דא"ח, ישנם מאמרים של כתב, הנחה ורשימה. "כתב" הכוונה שהרבי בעל המאמר כתב את המאמר ומסרו לפרסמו ברבים. המאמר נרשם בליובאוויטש על ידי ה"שרייבערס" (הכותבים) ר' שמואל דער שרייבער, ר' שלמה הסופר"[3].

ועוד מספר אדמו"ר הריי"צ[4], "אצל ר' דובער בן ר' פסח למדתי בחריצות רבה, יחד עם כמה חברים נבחרים, ר' שמואל הכותב ור' בנציון משרת, ילדים שגדולים ממני בשנה-שנתיים. הם היו באים כל יום למניין של השעה שמונה, מביאים את האוכל שלהם, ובעשר וחצי היינו מתיישבים ללמוד".

הרבי

בפתח דבר פתח דבר מהרבי להמשך והחרים של אדמו"ר המהר"ש מציין הרבי ש"ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות"[5].

הדפסת חסידות בכתב יד מעתיק

הרב מרדכי שוסטרמן[6] מספר אודות הדפסה בכתב ידי מעתיק: "כידוע, ספרי דא"ח 'תורת שמואל' של אדמו"ר המהר"ש נ"ע, הנה חלקם נסדרו מחדש ונדפסו באותיות מרובעות וחלקם נדפסו בצילום מכתב ידו של ר' שמואל הכותב — הנק' 'שמואל דער שרייבער' — ומי שאינו רגיל בקריאת כתבי יד, מתקשה לפענח אותם.

וספר לי הרבי שליט"א, שפעם התבטא חותנו בזה"ל: "גינוג צו פירן דעם ברונען צום פערד, מען דארף אנהויבן פירן דעם פערד צום ברונען!" ("די להביא את השוקת לסוס, צריכים להתחיל להביא את הסוס לשוקת".) והנמשל מובן".

עם זאת, ידועה דעתו של הרבי בנוגע לחשיבות והצורך בהדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות ובאופן המהודר ביותר.

הערות שוליים