לדלג לתוכן

משתמש:שמואל חיים/רפאל כדיר צבאן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 3: שורה 3:


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
חתם על פסק דין בענין "בחזקת שהוא משיח"
הרב צבאן היה מעריץ גדול של [[הרבי]] ושל [[חב"ד]], והיה מתפלל להתגלותו של [[הרבי]]., תמך במסודות "בית ישראל" של חב"ד ב[[נתיבות]], היה משתתף באירועי חב"ד ב[[נתיבות]], בסיומי הרמב"ם, התוועדויות י"ט כסלו גם בשנותיו האחרונות.


הגאון זצ״ל היה מעריץ גדול של הרבי והתפלל תמיד לרפואתו והתגלותו. הוא היה תומך נלהב של מוסדות "בית ישראל" בנתיבות בהנהלת הגה׳׳ח רבי ישר אדרעי שליט״א חתנו של האדמו׳׳ר רבי ישראל אבוחצירה זי״ע, אליו היה הרב מקורב ביותר. על אף חולשתו בשנים האחרונות, השתתף באירועי חב״ד בנתיבות, סיומי הרמב׳׳ם, התועדויות י״ט כסלו וכדומה.
בהקדמה לספר שאותו שלח ל[[הרבי]] הוא כתב:{{ציטוטון|"ברכתי ברכת הדיוט לכבוד כ״ק האדמו׳׳ר המפורסם מליובאוויטש שליט״א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן״.}}


בהקדמה לדברי תורה שמסר לספר "שער הדרום" עם הגיע הרבי לגבורות, כתב: "ברכתי ברכת הדיוט לכבוד כ״ק האדמו׳׳ר המפורסם מליובאוויטש שליט״א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן״.
לקראת כינוס [[הקהל]] שהתרחש שבנת [[תשמ"ח]], לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא]] שלח מכתב בו כתב:{{ציטוטון|"וכזאת עושה רבנו אדמו״ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט״א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרוסה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה׳. ולהבדיל בין החיים לחיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בג״ע העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה׳ דיבר, ויה״ר שה׳ יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט״א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב".}}


במכתבו לכינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש ביום כ״ז שבט תשמ״ח בירושלים, שחל בעת ה"שבעה" לרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע״ה, כתב: "וכזאת עושה רבנו אדמו״ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט״א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרוסה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה׳. ולהבדיל בין החיים לחיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בג״ע העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה׳ דיבר, ויה״ר שה׳ יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט״א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב".
בשנת [[תשנ"ב]] נסע הרב [[שלום דוב בער וולפא]] יחד עם הרב [[יעקב סנגאווי]] להרב צבאן והראו לו את פסק דין ש[[הרבי]] הוא "[[בחזקת משיח]]", הרב צבאן אמר שהרבי הוא אכן הראוי לגאול את ישראל, וחתם על הפסק.


בשנת תשנ״ב נסעתי אליו עם ידידי הרה״ח ר' יעקב סנגאווי שי', והראנו לו את פסק הדין של הרבנים שרבינו הוא ״בחזקת משיח״ על פי פס״ד הרמב״ם. הרב זצ״ל דיבר בהערצה עצומה על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל, ובידים רועדות חתם על פסק הדין בחרדת קודש.
מסופר{{הערה|מפי הרב [[יצחק ינקוביץ]]}}, שיהודי אחד שהגיע ל[[הרבי]] וביקש רפואה, ענה לו [[הרבי]] שיפנה לאחד הרבנים, אותו יהודי פנה להרב צבאן, שהוא בתגובה אמר:{{ציטוטון|מי אני ומה אני שהרבי שלח אתכם אליי אינני ראוי לזה כלל}}, לבסוף אמר הרב צבאן שהוא בריא וחזק ושיבוא כל יום להתפלל ל[[בית הכנסת]], ואכן לאחר כמה ימים אותו יהודי התרפא.
 
מופת גלוי באמצעות המרא דאתרא
 
הרה׳׳ח ר' יצחק ינקוביץ שי׳ מעיר נתיבות, כותב אלי בחנוכה תשנ׳׳ה:
 
בדידי הוי עובדא: היה זה בחורף תנש״א בשעת לילה. ידיד מנתיבות הגיע אלי בשארית כוחותיו במשאלה שאכתוב אל הרבי אודות ההתדרדרות במצב בריאותו הנפשי, אשר כבר כמה שבועות שאין הוא עובד בגלל המצב ואינו מסוגל לצאת מהבית. בידו היתה הפניה מהרופא שהפנה אותו לאישפוז, אבל הוא חשש שהאישפוז רק יגרום להתדרדרות המצב.
 
את כל הנ׳׳ל כתבתי מיד אל הרבי, ולאחר שלושה ימים הוא בא אלי ובפיו בשורה. הוא קיבל תשובה בטלפון: "אזכיר על הציון. להקריא בפני רב פוסק דינים את המכתב (ששלח אל הרבי) ולעשות כעצתו". למחרת ביום שישי בצהרים הלכנו אל כבוד הרב הגאון רבי כדיר צבאן זצ״ל, וספרנו לו את כל הנ׳׳ל. אמרנו לו שאנו באים בשליחותו של הרבי מליובאוויטש בכדי להקריא בפניו את המכתב.
 
תגובתו היתה: "מי אני ומה אני שהרבי שלח אתכם אליי אינני ראוי לזה כלל". בסופו של דבר הוא נאות להיות הרב שיפסוק בזה, וקראנו בפניו את המכתב.
 
"כאשר סיימנו להקריא את המכתב, הוא אמר ליהודי החולה: "אין לך כלום. אתה בריא וחזק. מהיום אני מבקש ממך לבוא אלי לבית הכנסת ולהתפלל אתי". אחר כך הוא בירך את היהודי בברכות נפלאות. גם כאשר יצאנו מביתו, קולו עדיין ליוה אותנו כשהוא אינו מפסיק לברך.
 
ואמנם הנס לא אחר לבוא, וביום ראשון הקרוב, הוא כבר חזר לעבודה ועד היום הוא בריא וחזק תודה לא-ל בלי הפסקה".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-33/ קשריו של הרב צבאן עם הרבי]
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-33/ קשריו של הרב צבאן עם הרבי]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־18:06, 2 בנובמבר 2020

תולדות חייו

קשריו עם חב"ד

הרב צבאן היה מעריץ גדול של הרבי ושל חב"ד, והיה מתפלל להתגלותו של הרבי., תמך במסודות "בית ישראל" של חב"ד בנתיבות, היה משתתף באירועי חב"ד בנתיבות, בסיומי הרמב"ם, התוועדויות י"ט כסלו גם בשנותיו האחרונות.

בהקדמה לספר שאותו שלח להרבי הוא כתב:""ברכתי ברכת הדיוט לכבוד כ״ק האדמו׳׳ר המפורסם מליובאוויטש שליט״א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן״."

לקראת כינוס הקהל שהתרחש שבנת תשמ"ח, לעילוי נשמת הרבנית חיה מושקא שלח מכתב בו כתב:""וכזאת עושה רבנו אדמו״ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט״א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרוסה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה׳. ולהבדיל בין החיים לחיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בג״ע העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה׳ דיבר, ויה״ר שה׳ יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט״א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב"."

בשנת תשנ"ב נסע הרב שלום דוב בער וולפא יחד עם הרב יעקב סנגאווי להרב צבאן והראו לו את פסק דין שהרבי הוא "בחזקת משיח", הרב צבאן אמר שהרבי הוא אכן הראוי לגאול את ישראל, וחתם על הפסק.

מסופר[1], שיהודי אחד שהגיע להרבי וביקש רפואה, ענה לו הרבי שיפנה לאחד הרבנים, אותו יהודי פנה להרב צבאן, שהוא בתגובה אמר:"מי אני ומה אני שהרבי שלח אתכם אליי אינני ראוי לזה כלל", לבסוף אמר הרב צבאן שהוא בריא וחזק ושיבוא כל יום להתפלל לבית הכנסת, ואכן לאחר כמה ימים אותו יהודי התרפא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים